העברת עודפי הכספים של פרזות "לכל מטרה שהאוצר ירצה בה", כפי שנחשף אתמול (2.12.12) ב-News1, היא רק התחלת הסיפור. ההמשך נוגע לבית האבות אליסיה, ברחוב המצור 1, שכונת קטמון.
מדובר בבית אבות ותיק, באחריות עיריית ירושלים. הבניין הוקם עוד בימי המנדט, כבית מגורים. עם הקמת המדינה, שונה יעדו לבית אבות לקשישים. הוא נהנה מסיועה של הקרן לירושלים. כיום מתגוררים בו 80 קשישים. הם מקבלים שירותי סיעוד, רפואה, פעילות קהילתית, ויש בו מסעדה המגישה חמש ארוחות ביום. אלא שהבניין ישן, והוא נזקק לשיפוץ יסודי, בהשקעה העשויה להגיע לעשרות מליוני שקלים.
מניין תיקח העירייה את הכסף הדרוש? בשבוע שעבר מצאה העירייה מקור חדש, פטנט איך לחסוך כסף: היא תקח מ"פרזות" 22 מיליון שקל, ותממן בסכום זה לפחות חלק מהשיפוץ.
בית אבות הוא מוסד חשוב. אבל הוא איננו בשום אופן "דיור ציבורי", על-פי ההגדרות המקובלות במשרד השיכון. הגדרת "דיור ציבורי" נועדה לגלם רכישת דירות והשכרתן בשכר דירה מסובסד למשפחות נזקקות, עם ילדים, המתגוררים כיום בתנאים קשים מאוד. בירושלים יש כיום כ-180 משפחות כאלו וב-22 מיליון השקלים הללו אפשר היה לספק דירות לחלק ניכר מהן.
עם כל הכבוד וההערכה לקשישים, חלקם ודאי ותיקי ירושלים. אבל הם לא משפחות צעירות נזקקות עם ילדים. יש להם קורת גג, אומנם בבניין ישן, אומנם דורש שיפוץ. הם לא נמצאים ברחוב, חלילה, ואיש לא יגרש אותם מדירתם בבית אליסיה. אך לא ניתן לעשות זאת על חשבון משפחות צעירות נזקקות, ולא בניגוד לחוות דעתו הברורה של מבקר המדינה, שהחשבת הכללית, כזכור, מצפפצת עליה. העירייה נדרשת לא לקחת כספים המיועדים למשפחות נזקקות, ולמצוא מקור אחר לשיפוץ בית אליסיה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה