"אנחנו רוצים רגולציה אבל אם נגזים ברגולציה גם החסמים יגברו וזה נכון בכל התחומים - גם במשפט וצדק. אם נעביר את החקיקה ממשרד האוצר למשרד המשפטים פשוט נעביר את צוואר הבקבוק. אומרים שמערכת המשפט זה כוכב הצפון שלנו, אבל ייתכן שגם בתוכו יש פרקליטים שלא עושים עבודתם נאמנה. אם יש תופעה כזו של עינוי דין במשך 10 שנים זה מייצר מצב שכל אזרח יתקומם נגדו" - כך אמר (יום ו', 30.11.12) מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפורום למשפט וחברה של המכללה האקדמית נתניה, בהתייחסו למהות האכיפה המשפטית.
לדבריו, כל איש ציבור צריך לתת דין וחשבון גם אם לא חלה עליו החובה החוקית לכך. "יש להבין את מהות מוסד הביקורת - ביקורת לא עוסקת בשחיתות פרופר המהווה עבירה פלילית. תלונה שמוגשת למבקר המדינה ועולה ממנה ולו חשש לעבירה פלילית עוברת ליועץ המשפטי לממשלה. בסיס הביקורת אינו אכיפתי כי אם מהיותה של הביקורת בתוך המערכת השלטונית ומכוחה המוסרי. אנו עוסקים בנושא של הון-שלטון בשביל האזרח; תפקיד המשטרה לתפוס פושע זה או אחר ותפקידנו להיטיב את חיי האזרח", אמר שפירא.
בנושא הקשר בין הון לשלטון אמר המבקר כי ההתמקדות לא צריכה להיות במי הם בעלי ההון אלא בתופעה. "הייתי משייך את הביקורת לגופים האחרים שמטרתם הורדת מדד השחיתות במדינה ומכנה את הקבוצה כולה שומרי הסף. ככל שנישום יעבור יותר דרגות שבהן שומרי סף יניעו אותו שלא לבצע עבירות כך ייטב לנישום עצמו וכך ייטב גם למדינה". על התקשורת אמר כי "הביקורת והתקשורת הולכות יד ביד. התקשורת היא מקור אדיר למבקר המדינה לטפל בתלונות שסופן בעריכת דוחות. גם בתפקידו של המבקר כנציב תלונות הציבור מתבררות כ-15,000 תלונות בשנה".
"אתה באמת חושב שנוותר על הכוח שהעליון שם בידינו?"
פרופ' יוסי אדרעי, אמר בכינוס כי "הון ושלטון אינם סכנה קיומית למרות שברור שההון משחית. שורש הבעיה של הון ושלטון היא שאין לנו חוקה ואין גבולות אדומים. נתנו לחתול לשמור על השמנת - חוקה עושים כדי לשים כבלים על ידי המחוקק. יו"ר הכנסת לשעבר אמר לי ברצינות גמורה פעם - אתה באמת חושב שנוותר על הכוח שביהמ"ש העליון שם בידינו?". במדינת ישראל אין שוק חופשי כי אם שוק קפיטליסטי שבו אין חקיקה פרוגרסיבית אלא רגרסיבית - ההון מקבל הטבות. חוק עידוד השקעות ההון לא מקדם את המטרה שלשמה נוצר אלא מרחיק אותה. תמריצי מס לא עוזרים אלא פוגעים בפעולת השוק החופשי.הצעתי להוציא את מלאכת החקיקה הפיסקאלית ממשרד האוצר ולהעבירה למשרד המשפטים, תפקיד הכלכלנים הוא לא לקבל החלטות אלא לקבוע את תג המחיר עבור קובעי המדיניות."
עו"ד פנחס רובין טען ש"במונח הון-שלטון אנחנו מבלי משים מפגישים את ריחם של שני הצדדים ומחשידים אותם מראש - חבורה מפוקפקת בחבילה מפוקפקת. חזקת החפות בעיניי אינה רק פורמלית, כשאנחנו מניחים שהמפגש ההכרחי הזה בין הון לשלטון הוא פסול לכשעצמו, אנחנו כורתים את הענף שכולנו ישובים עליו. יצרנו תופעה של עשיר ורע לו, לבעלי ההון יש פוטנציאל להיטיב עם החברה והכלכלה."
עו"ד מלי פולישוק-בלוך, חברת הוועדה לבדיקת קשרי הון-שלטון, אמרה כי "יש 3 סוגים של חברי כנסת - כאלה שמציעים להם מעטפות ולוקחים אותן, כאלה שמציעים להם ומסרבים, וכאלה שלא מעזים להציע להם. במדינת ישראל אין תרבות שלטונית וזה אכן עניין של חינוך. בעלי הון חולשים באופן רוחבי וריכוזי על עסקים רבים, מעסיקים אלפי אנשים ולכן רוצים לתת להם. אבל צריך לייצר מצב של שוויון הזדמנויות שבו בעלי העסקים הקטנים והבינוניים ייצאו נפסדים. נקודת המוצא של הוועדה היתה שתמיד יהיו קשרי הון-שלטון ושהם רצויים במשק חופשי. על מבקר המדינה להוציא סרגל אתיקה - מה מותר ומה אוצר על מנת לייצר תרבות שלטונית אחרת, ולא שר החינוך."
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה