חשיפה: כך תכנן ברק לחסל את סדאם

מחקר שנחשף בספר של ההיסטוריון הצבאי אורי מילשטיין מגלה פרטים חדשים על מחדליו של שר הביטחון, אהוד ברק, בפרשת צאלים ב' וחושף פרטים חדשים אודות האופן שבו תכנן ברק לחסל באמצעות סיירת מטכ"ל את נשיא עירק דאז, סדאם חוסיין.

הפרק המלא של הספר יפורסם היום באופן בלעדי ב-News1.

על מבצע החיסול שזכה לכינוי "שיח האטד" היה אמור לפקד דורון קמפל, קצין בדרגת רב סרן שהיה מועמד לפיקוד בעתיד על סיירת מטכ"ל.

אחרי שנאסף מידע על סדאם חוסיין ואורח חייו, נודע שדודו, שגידל אותו כאב, חלה בסוכרת, שתי רגליו נקטעו, הוא מאושפז בבית חולים בירדן וימיו ספורים. ההערכה הייתה שסדאם ישתתף בהלוויה שאמורה הייתה להתקיים, לפי ההערכות, באמצע נובמבר 1992, בבית הקברות של הכפר אל עוג'ה, שם הייתה למשפחה אחוזת קבר, ולחסל אותו שם.

כך תוכנן החיסול: הצוות, לבוש במדים עירקיים, ינחת ממסוקים או ממטוסים במדבר העירקי עם ארבעה כלי רכב שהיו בשימוש צבא עירק. הם ינועו במדבר כארבעה ימים ויגיעו סמוך לבית הקברות, ביום ההלוויה, עם שחר. שלושים לוחמים, בפיקודו של ד', קצין ששמו נאסר לפרסום, וברשותם עשרה טילים, יתמקמו כעשרה קילומטרים מבית הקברות. ארבעה לוחמים, בפיקודו של קמפל, לבושים ככפריים, יגיעו סמוך לבית הקברות. אחד מן הארבעה ידווח ל-ד' במכשיר קשר על התקדמות ההלוויה, ואנשיו של ד' יסמנו את המידע על צג ובו צילום אוויר של בית הקברות;

על-פי התכנון, כשיגיע סדאם חוסיין למקום שבו תוכנן לפגוע בו, אחד מאנשי הצוות של קמפל אמור היה להנחות את צוות השיגור של ד'. אז קמפל יאמר ל-ד' במכשיר הקשר את הסיסמה "שלח את המונית" ו-ד' יורה לשגר את הטיל. אחרי הטיל הראשון יישלח לפחות טיל נוסף לוודא הריגה. במהומה שתקום, יתחמקו הארבעה ויחברו לעיקר הכוח שינוע ברכב אל נקודת האיסוף, ומשם יטוסו לישראל.

באוקטובר 1992 הגיעו ברק ואלוף עמירם לוין למסקנה, בניגוד לדעתם של סגן הרמטכ"ל, אמנון ליפקין-שחק, ושל ראש אמ"ן, אורי שגיא, כי ההכנות והאימונים הושלמו וניתן לבצע את המשימה. מסתבר שמידע זה לא היה מבוסס כי הדוד חי עוד שנתיים ולכן כל ההכנות - וממילא גם הקרבנות באסון צאלים ב' - היו לשווא.

בפרק המלא מספרו של אורי מילשטיין ייחשף כיצד ניסו בכירים במערכת הביטחון - בהם ראש אמ"ן אלוף אורי שגיא - להתריע מפני התכנון המגלומני של המבצע. לדברי שגיא, תכנן אהוד ברק מבצע התאבדותי משום שלא ניתן יהיה לחלץ את הלוחמים לאחר חיסול סדאם.

עוד יפורסם כיצד שינוי לוח הזמנים של ביקור הרמטכ"ל דאז ברק בתרגיל הכניס את האחראים לפעולת החיסול המתוכננת ללחץ וכיצד הבנה שגויה של מילת קוד הובילה לירי טיל חי לעבר לוחמי סיירת מטכ"ל.

פרטים נוספים, שמתקשרים גם לפרשת המסמך המפוברק ולטענות כי לשכת ברק הסתירה מידע, נוגעים לגרסאות שונות שמסר ברק במהלך בדיקת הפרשה על-ידי חמישה גופים ממלכתיים שונים.

במשך שבע שנים עסקו בפרשה ועדת חקירה בראשות האלוף בדימוס, מנחם עינן, שהוקמה בו ביום שהקים ברק ושממנה ציפה לנקות אותו מכל אשמה; הפרקליט הצבאי הראשי, אילן שיף, שעירב בנושא את היועץ המשפטי לממשלה, בן יאיר, ואת פרקליטת המדינה, דורית ביניש; המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) שלוין כפה עליו לדבריו להפעיל, לאחר שלוין יצא רע מוועדת עינן; בית דין צבאי; ועדת הכנסת לביקורת המדינה; ושני מבקרי מדינה: השופטים מרים בן פורת ואליעזר גולדברג. בכל חקירה מסר ברק עדות שונה שסתרה את עדויותיו הקודמות.

מרים בן פורת, שהלכה לעולמה בחודשים האחרונים, רצתה לכתוב דוח חריף, אך יוזמתה מוסמסה על-ידי אנשי משרדה.

במרס 1999, במהלך מערכת הבחירות הכלליות שבה התמודדו אהוד ברק נגד בנימין נתניהו, פרסם מחליפה של בן פורת, השופט אליעזר גולדברג את הדוח שלו, שבו הוא ניקה את ברק מכל אשמה, וזאת בניגוד לדעתה של בן-פורת ושל ראש הצוות הביטחוני של משרד מבקר המדינה, האלוף בדימוס אבי יערי.

כאמור, היום יפורסם הפרק המלא מספרו של אורי מילשטיין שיעסוק בניתוח ההחלטות האסטרטגיות של שר הביטחון, אהוד ברק, לאורך השנים. בין הפרקים בספר - פרק שיעסוק בקרב בסולטן יעקוב במלחמת לבנון ופרק שיעסוק בנסיגה החפוזה מלבנון בתקופת כהונתו של ברק כראש ממשלה.