גרוניס ינסה לשכנע את אלשיך להתפטר

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, זימן לשיחה את סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, בנוגע לממצאי נציב תלונות הציבור על שופטים. הנציב אליעזר גולדברג קבע, כי אלשיך זייפה פרוטוקול והגישה אותו כתימוכין לתלונה ללשכת עורכי הדין נגד עו"ד רפאל ארגז. השיחה תתקיים בחודש הבא, לאחר שאלשיך תשוב מחופשתה בחו"ל.

הזימון מלמד על כך שאין בכוונתה של אלשיך לפרוש מיוזמתה, לפחות כרגע. בשיחה ינסה ככל הנראה גרוניס לשכנע אותה לפרוש, כדי למנוע את הצורך להעמיד אותה לדין משמעתי או לבקש מהוועדה למינוי שופטים להדיח אותה. בשיטה זו נקטו נשיאי בית המשפט העליון בעבר, ולרוב השופטים שזומנו אליהם נענו להצעתו של הנשיא.

בדיקת News1 מעלה, עם זאת, כי מבחינת החוק - ממצאיו של גולדברג אינם בהכרח סוף פסוק. אלשיך יכולה להמשיך ולהיאבק על גירסתה, לפיה הכניסה בפרוטוקול רק תיקונים לשוניים וטכניים, וכי מקורם של שני הפרוטוקולים השונים הוא בתקלת מחשב.

גולדברג לא המליץ על צעדים

גולדברג נמנע בצורה בולטת מלהמליץ על צעדים כלשהם נגד אלשיך, וזאת למרות שהחוק לפיו הוא פועל, מעניק לו סמכויות ברורות בנושא: "העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית, יביא הנציב את העניין לידיעת השר והנשיא ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים. הנציב רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו, להמליץ לוועדה לבחירת שופטים, לסיים את כהונתו של שופט על-פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לוועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט". גולדברג אומנם היפנה את ממצאיו לשר יעקב נאמן ולגרוניס, אך כאמור לא המליץ להעמיד את אלשיך לדין משמעתי או להציע לוועדה לבחירת שופטים להדיח אותה.

החוק גם מחייב את הנציב לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, אם הוא מוצא ראיות לכאורה לעבירות פליליות מצידו של שופט. בעניינה של אלשיך קיים חשד לכאורה לשורה של עבירות חמורות, ובהן זיוף מסמך, זיוף מסמך בידי נושא משרה, שיבוש מהלכי משפט ושימוש לרעה בכוח המשרה. גולדברג סירב לענות לשאלת News1 האם פנה ליועץ יהודה וינשטיין, באומרו שעל-פי החוק הוא חייב לשמור על חיסיון.

אם תבחר אלשיך לעמוד לדין משמעתי, לא יוכל בית הדין להסתמך על ממצאיו של גולדברג ויהיה עליו לבדוק בעצמו את הפרשה כולה. אלשיך כמובן תוכל להציג את גירסתה ולהסביר מדוע אינה מקבלת את גירסתם של מגישי התלונה נגדה. החוק קובע במפורש: "דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין-שיפוטי". ייתכן שגם הוועדה למינוי שופטים לא תוכל להשתמש בממצאיו של גולדברג אם תדון בהדחתה של אלשיך, משום שדיון כזה עשוי להיחשב להליך מעין-שיפוטי.

האם יהיה צורך בשימוע?

הדרך בה נקט גרוניס - זימונה של אלשיך לשיחה - יחייב לערוך לה שימוע על-פי דיני העבודה, כפי שמחויב לגבי כל עובד שמעסיקו מבקש לסיים את כהונתו, אם יבקש ממנה להתפטר. מאחר שלא מדובר בהליך מעין-שיפוטי, תוכל הנהלת בתי המשפט להשתמש בממצאיו של גולדברג - אך לאלשיך תהיה שמורה הזכות לסתור אותם, כפי שיכול לעשות כל עובד במצב דומה. החובה לקיים את השימוע בלב פתוח ובנפש חפצה, משמעותה שגרוניס לא רק יהיה רשאי אלא אף יהיה חייב לשקול את גירסתה של אלשיך אל מול ממצאיו של גולדברג, ולא יהיה מחויב מראש לקבל את ממצאי הנציב. בכל מקרה, מדובר במבחן מאוד לא פשוט ליכולת המנהיגות והניהול של גרוניס.

לעומת זאת, לא יכולה אלשיך לנקוט בהליך משפטי כלשהו נגד הממצאים. החוק אומר: "לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בעניין תלונה". זאת, בניגוד לאפשרות לעתור לבג"ץ נגד ממצאיו של מבקר המדינה.

עו"ד נווה: עיני עורכי הדין נשואות לנשיא העליון

יו"ר מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, אמר בתגובה לזימון של אלשיך אל נשיא בית המשפט העליון כי הוא מכבד ומברך את כבוד הנשיא גרוניס על התגובה המהירה והקשב הציבורי, ומקווה, כי יאמץ את מסקנותיו של כבוד הנציב, השופט בדימוס גולדברג, ואת המסקנה היחידה המתבקשת ממצב הדברים, אליו נקלעה מערכת המשפט.

"עיני עשרות אלפי עורכי דין נשואות לעבר נשיא בית המשפט העליון, על-מנת שיחזק את האמון הציבורי במערכת השיפוט של מדינת ישראל", אמר.