מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מעלה תמונה עגומה של התנהלות מכון התקנים בתחום בדיקות התקן של צעצועים מיובאים. כך עולה (יום ב', 12.12.11) מפרסום דוח מבקר המדינה בעניין, שבדק את התנהלות המכון בחודשים אפריל עד אוקטובר אשתקד.
לפי הדוח, בשנים האחרונות התגלו בעולם ליקויי בטיחות חמורים בצעצועים, ובשל כך החמיר המכון את נוהלי בדיקות הצעצועים. על-אף ההחמרה בנהלים, המכון לא בדק את הצעצועים המיובאים לפי נוהלי הבדיקות שקבע הוא עצמו. בעקבות הביקורת ערך המכון בדיקות מדגמיות ובהן נמצאו דגמי צעצועים רבים שיש בהם ליקויים. לדברי המבקר, מתעורר חשש שהמכון התרשל בתפקידו והתיר לשיווק עד אוגוסט 2010 צעצועים לא בטיחותיים.
הבעיה אינה נוגעת רק לצעצועים. לפי בדיקת המבקר, מוצרים רבים המשווקים היום היו בעבר בעלי תו תקן בתוקף, אולם מאז לא נעשה אישור מחדש של תקנים ישנים. יש לציין, כי למרות שהתקנים אמורים להתעדכן כחלק מסביבה טכנולוגית דינמית, נמצא כי מתוך כ-3,000 תקנים בתוקף, 821 לא אושרו מחדש למעלה מחמש שנים, כנדרש. יותר מ-200 תקנים מהם לא אושרו מחדש מאז שנות ה-80' וה-90', בין היתר, בשל היעדר מעקב ובקרה באמצעות מערכת ממוחשבת.
ניגוד עניינים בוועדות תו התקן
מכון התקנים מנפיק תו תקן למוצר העומד בסטנדרטים הראויים. סימון מוצר בתו תקן אמור להבטיח לצרכן כי המוצר והליכי ייצורו נבדקו על-ידי המכון. עם זאת, המבקר מצא כי המכון לא ערך את מלוא הבדיקות שקבע לשם פיקוח על ההליך. כך, תעשיינים ויצרנים, שלמוצריהם ולמוצרים של מתחריהם יש תו תקן, מונו כחברים מן המניין בוועדות המקצועיות בשל מומחיותם. נמצא כי חלקם פעלו בניגוד עניינים, משום שהשתתפו בדיוני הוועדות לגבי תווי תקן של החברות שעימן הם נתונים בקשרים אישיים או עסקיים.
נקודה מרכזית נוספת בדוח נוגעת להכנסות המכון. מהבדיקה התברר כי במהלך השנים הצטברו במכון הכנסות מראש בגין בדיקות שבפועל לא בוצעו בסכום של כ-100 מיליון שקל. מתוכם, למעלה מ-70 מיליון שקל התקבלו עד שנת 2007. ממסמכי המכון וממידע שנמסר למשרד מבקר המדינה עולה, כי הסיבה העיקרית לאי-ביצוע הבדיקות היא שבמקרים רבים הלקוח לא הזמין את המכון לביצוע הבדיקה.
"להגביר הליכי הפיקוח, הבקרה וחובת הדיווח"
"מכון התקנים הוא שומר הסף של בטיחות הציבור לגבי מוצרים הנדרשים לעמוד בתקנים", קובע המבקר. אי לכך, קובע דוח כי עליו להקפיד בבדיקות הייבוא ובפיקוח על היתרים לתו תקן, כדי להבטיח שהמוצרים המשווקים יעמדו בתקנים. כמו-כן, נקבע כי על המכון להגביר את הליכי הפיקוח, הבקרה והדיווח לגורמים המוסמכים ולפעול ביד קשה נגד יבואנים מפירי-אמון.
שיווק והפצה של צעצועים שאינם עומדים בתקן טומנים בחובם סיכון רב לילדים ולפעוטות, קובע משרד מבקר המדינה, ולדעתו על כל הגורמים הרלוונטיים - המכס, הממונה על התקינה ומכון התקנים - לפעול בנחרצות כדי למנוע מקרים אלו.
עוד מציין המבקר כי משאבי המכון, שנועדו, בין היתר, לכתיבת תקנים חדשים, לשיפור השירות ללקוחותיו ולשדרוג מעבדותיו, הועברו במשך שנים לטובת כיסוי הגירעון של אגף הבניין. במהלך העשור האחרון גדל הגירעון של אגף הבניין פי ארבעה, והגיע בשנת 2009 לשיא של כ-20 מיליון שקל, ובסך-הכל הסתכם בשנים 2009-2000 בכ-148 מיליון שקל. "מן הראוי שמשרד התמ"ת, משרד האוצר, הוועד הפועל והנהלת המכון יבחנו דרכים להבראת אגף הבניין, ויבדקו את התנהלות האגף, את הסביבה התחרותית שבה הוא פועל ואת התועלת בהמשך פעילותו במתכונת הנוכחית", מסכם המבקר.
"הטיפול בממצאים הסתיים במהלך תקופת הביקורת"
תגובת מכון התקנים הישראלי לממצאי מבקר המדינה מובאת במלואה:
"עוד בטרם החלה הביקורת ׁ(אפריל 2010), איתר מכון התקנים הישראלי את הממצאים עליהם מצביע מבקר המדינה והחל בטיפול בהם. הטיפול בממצאים הסתיים במהלך תקופת הביקורת.
"עם כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש דני גולדשטין (אפריל 2010), נעשו פעולות רבות להדוק הפיקוח, הבקרה והמידע על כל הנושאים שבאחריות המכון. אנו רואים הישגים גדולים מאוד הן ביישום הנהלים והן בתהליכי העבודה והפיקוח. רובם ככולם של הפעולות, נותנות מענה לאמור בדוח זה כפי שצוין גם בדוח מבקר המדינה.
"המכון מודה למבקר המדינה על הביקורת הבונה.
"בנושא עידכון תקנים – במהלך שלוש השנים האחרונות אימץ מכון התקנים הישראלי תקינה בינלאומית. נכון להיום למעלה מ – 80% מהתקנים – מאומצים. המכון ערוך להגיע לאימוץ מלא של התקנים עד לסוף 2012 ומתקיים גם תהליך עידכון שוטף העוקב אחרי עידכון של התקנים הבינלאומיים.
"נושא תהליכי הפיקוח והטיפול בתהליכי היבוא - שודרג בצורה משמעותית עקב הפעלת מערכת ממוחשבת (מיטב) שהחלה את פעילותה ביוני 2011 והפעלתה שיפרה את השירות ליבואנים, הגבירה את הפיקוח על המוצרים ואפשרה שקיפות מלאה של תהליכי היבוא.
"שיווק צעצועים - עוד בטרם החלה הביקורת, איתר המכון את הממצאים עליהם מצביע מבקר המדינה והחל בטיפול בהם. הטיפול כלל הידוק נהלים ושינויים פרסונאליים וארגוניים והגברת הפיקוח. הטיפול נעשה בלוח זמנים קצר והסתיים באוגוסט 2010.
"בניין – עם כניסת המנכ"ל החדש לתפקידו, נעשתה תוכנית הבראה לאגף הבניין, שאושרה בוועד הפועל של המכון. התוכנית הניבה פירות והאגף יסיים את שנת 2011 באיזון תפעולי.
"היועץ המשפטי של המכון - לבקשת המנכ"ל, התקבל אישור להעסיק יועץ משפטי פנימי של המכון שיחל בתפקידו בינואר 2012 כמו-כן ההסכם הקיים של היועץ המשפטי יסתיים בסוף 2012 ולאחר מכן יתקיים תהליך בחירה על-פי הנהלים.
"תו תקן – מערכת ממוחשבת שהוכנסה לשימוש בתחילת 2011, תסייע למעקב ובקרה של קיום מלוא הבדיקות המתוכננות. בנוגע לניגוד עניינים של חברי הוועדה – בוצעו שני מהלכים: כל חברי הועדות חתמו על נוהל ניגוד עניינים שנכתב במיוחד לנושא זה. כמו-כן יושמה המלצת המבקר ושמות חברי הוועדות פורסמו באתר המכון ונערכו הדרכות ליושבי ראש הוועדות בכל הנוגע לאחריותם בתוקף תפקידם.
"הכנסות מראש – הוקמה מערכת למעקב אחר הכנסות ומתבצע ניהול שוטף ובקרה בנושא זה.
"התקשרות שכר טירחה עיריית תל אביב – הנושא הובא לאישור כמטלה חורגת בוועד הפועל, על בסיס ההסכם. הסכם שכר הטרחה מגדיר את אופן תשלום עברו מטלות חורגות (על בסיס שעות). על בסיס זה הסמיך ועד הפועל את המנכ"ל לסכם עם היועץ המשפטי את שכר הטרחה שירד בפועל מ – 220,000 שקל ל-134,000 שקל.
"הוועד הפועל - הממשלה תביא לאישור איוש מלא של שלושת נציגיה. מתוכם בשלב זה אושרה נציגה אחת"
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה