נדחה בטרומית: הקמת נציבות זכויות הילד

מליאת הכנסת דחתה (יום ד', 7.12.11) בקריאה טרומית את הצעת חוק נציבות זכויות הילד, של הח"כית רונית תירוש.

שר המשפטים, יעקב נאמן, ביקש מהח"כית היוזמת, תירוש, לדחות את הצעתה מאחר ש"סוכם על הקמת צוות עבודה לגיבוש הצעת חוק ממשלתית, צוות שיורכב מנציגי משרדי המשפטים, הרווחה הבריאות והחינוך ויוזמנו נציגי משרדי רלוונטיים נוספים כגון התמ"ת, המשרד לביטחון פנים ומשטרה. תוך ארבעה חודשים יגבש הצוות את המלצותיו".

ההצעה, שהוסרה מסדר היום, קבעה כי תוקם נציבות לזכויות הילד, שתפעל לקידום זכויות הילדים בישראל וליישום אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד.

ההצעה קבעה כי תפקידי הנציבות יהיו, בין היתר, קיום מעקב ובקרה אחר פעולות משרדי הממשלה, ייעוץ למשרדי הממשלה בנושא אכיפתם של חוקים בתחום זה, יישום המלצות מבקר המדינה בעניין, העמקת המודעות הציבורית לנושא, קידום חקיקה, ריכוז מידע ונתונים, הגשת חוות דעת ועוד.

עוד קבעה ההצעה שנדחתה, כי הנציבות תגיש לממשלה דין וחשבון שנתי על פעילותה. בנוסף, תוקם ועדה מייעצת שימנה שר המשפטים והיא תכלול 27 חברים: אחד מהם יהיה הנציב, 15 נציגי הממשלה ו-11 מקרב הציבור וארגונים לא ממשלתיים. הוועדה המייעצת תתכנס לפחות 4 פעמים בשנה והיא תייעץ לנציבות, תדון בדין וחשבון שהוגש ותמליץ בדבר הקצאת משאבים לנציבות. כמו-כן, הנציבות תנוהל על-ידי מינהלת בת 7 חברים מבין חברי הוועדה המייעצת, כאשר הנציב הוא היו"ר. הנציבות אף תשמש כתובת להגשת תלונות על הפרת זכויות ילדים, תברר אותן ותהיה מוסמכת, במקרים המתאימים, להגיש תביעה לבית המשפט לשם אכיפת הזכות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "הצעת חוק זו באה להגן על זכויות ילדי ותלמידי ישראל על-בסיס האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד עליה חתומות 193 מדינות, שעוסקת בזכויותיהם של ילדים במגוון תחומים - מדיניים-אזרחיים, חברתיים, תרבותיים, כלכליים ועוד.

האמנה נכתבה בנובמבר 1989 ונכנסה לתוקף בספטמבר 1990. ישראל חתמה על האמנה ב-3 ביולי 1990 והיא נכנסה לתוקף בארץ לאחר אשרורה ב-2 בנובמבר 1991 אשרור האמנה מחייב את המדינה לקיים הוראות אלה ולהתאימן לחוק הישראלי. הואיל והאמנה אינה בגדר חוק ישראלי, אי-אפשר לאכוף באופן ישיר את קיום הוראותיה בבתי-המשפט, ואכיפה כזאת תיתכן רק אם הוראותיה יעוגנו כחוק; עד אז, האמנה משמשת מקור פרשני בפסיקות בית המשפט".

29 ח"כים תמכו בהצעה ו-39 התנגדו לה.