שירותי ה-VIP של אגד לחרדים

מבלי להיכנס לאמיתות הדיווח השבוע על שלושה חיילים שעלו לאוטובוס בבני ברק במטרה להגיע לבסיסם בצפת, ונתקלו בעוינות מצד הנוסעים ובמבקר אגד שדרש מהם לפנות את מקומם לטובת נוסעים חרדיים, הרי שמדובר בשערורייה.

כיום מאפשר קואופרטיב אגד לשמור מקומות לנוסעים בשמונה קווים בינעירוניים בלבד. שבעה מהם משרתים את הציבור החרדי (בישובים דוגמת בני ברק, חיפה, רכסים, צפת וירושלים), ורק אחד עבור הציבור הכללי - הקו לאילת.

אגד מכנה זאת בשמות מכובסים של הבטחת מקומות כדי להגיע למקומות קדושים, אך האמת המרה חייבת להיאמר: מדובר בעוד פינוק שנותן אגד לחרדים. שירותי ה-VIP הללו כוללים מחירים מוזלים, סלקציה בין נוסעים חרדיים לשאינם, דילוג על תחנות אסטרטגיות במסלול, הפרדה בין גברים לנשים ושאר תופעות שמקומן לא יכירן בתחבורה המתיימרת להיות ציבורית. על חלקן עמדנו כאן ב-News1 בהרחבה בשני תחקירים (ראו משמאל).

כעת נוספת לכל שאר החולאים גם סוגיית המקומות השמורים. חייל, זקן, או כל נוסע אחר, שירצה לעלות לקו "חרדי", עשוי להיתקל במחסום - יאמרו לו שכל המקומות הוזמנו מראש. מאחר שמותר להסיע עד עשרה נוסעים בעמידה, רוב הסיכויים שלא יוכל לעלות לאוטובוס. הזכות להזמין מקום שמורה אמנם לכלל האוכלוסיה, אך האופציה הזו מתפרסמת רק במודעות בריכוזים ובעיתונים חרדיים.

תחבורה ציבורית אינה יכולה להתבסס על מקומות שמורים. מקומות שמורים הם פריווילגיה. ברכבת, למשל, רק בקרון אחד מתוך כל הקרונות יש מקומות שמורים. נוסע המבקש לשבת בו נדרש לשלם תוספת של חמישה שקלים. באגד, לעומת זאת, כל המושבים באוטובוס יכולים להיות שמורים, והנוסע לא נדרש לשלם תוספת כלשהי עבורם. לא עוד נימוס אלמנטרי שלפיו "כל הקודם זוכה". לחרדים ממציאים חוקים חדשים גם אם הם מנוגדים לאל"ף-בי"ת של הוגנות.

פרט מעניין הוא שבכל התגובות שמוציא דובר אגד לעיתונות, כדי להצדיק את העוולות המפלות את הציבור החרדי לעומת זה הכללי, הוא שהכל מתבצע "באישור משרד התחבורה". במקום ליטול את המושכות ולהפסיק להיכנע לגחמות של אגד, משרד התחבורה לא רק עוצם עין, אלא נותן חותמת כשרות לתופעות שערורייתיות.

אם החזיר הזה כל-כך כשר, כטענתם, מדוע אפוא לא יפעלו להרחיבו גם לקווים בינעירוניים נוספים שמשרתים גם את שאר האוכלוסיה?

המערכת המשפטית אינה נדרשת לסוגיות אנטי-חברתיות אלו, כיוון שאף ארגון אינו עותר לבג"ץ, וגם קולן של רשויות הביקורת כמו גם המערכת הפרלמנטרית אינם נותנים דעתם לסוגייה. בחסות השקט הזה, תימשך הנגיסה בעוד ועוד חלקות טובות, וקווי האפליה יוסיפו ויתרחבו על-חשבון כולנו.