אולמרט ולופוליאנסקי יואשמו בקבלת שוחד בהולילנד

הפרקליטות מתכננת להעמיד לדין את אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי בפרשת הולילנד. כנגד אולמרט מתוכנן כתב אישום גם בפרשת חברת הזרע. העמדתם לדין, כמו של 16 חשודים נוספים בפרשה, כפופה לשימוע שייערך להם. כך הודיע היום (ב', 14.3.11) משרד המשפטים.

הפרשה נחשפה ב-News1 ביולי 2008. בעקבות החשיפה נפתחה חקירת המשטרה שהובילה להחלטה על הגשת כתבי האישום. החקירה הפכה לגלויה באפריל 2010, כאשר המדינה ביקשה לשנות את סדר העדויות במשפטו הנוכחי של אולמרט. לאחר מכן החל מצעד מעצרים, כאשר אולמרט היה החשוד המרכזי היחיד שלא נעצר. בסך-הכל נעצרו 13 חשודים, כאשר בית המשפט בראשון לציון מגדיר את הפרשה כאחת החמורות ביותר בתולדות המדינה.

פרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה הודיעה היום, על דעת פרקליט המדינה, משה לדור, והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שוקי למברגר, ל-18 החשודים בפרשת הולילנד ופרשות אחרות, כי נשקלת העמדתם לדין, כאמור - בכפוף לשימוע, בעבירות של מתן ולקיחת שוחד ועבירות נוספות.

כתבי האישום המתוכננים מתבססים בין היתר על עדותו של עד מדינה, ששמו עדיין אסור לפרסום, שהיה מעורב בפרשת הולילנד והיה בקשר עם כל הגורמים המעורבים בפרויקט בעיריית ירושלים. בידי המדינה ראיות לכאורה אחרות, המחזקות את עדותו של עד המדינה, שלפי כמה פרסומים התגלו בה אי אלו קשיים.

"שוחד בהיקף חסר תקדים"

על-פי הודעת הפרקליטות, התגבשה תשתית ראייתית לכאורית לפיה הלל צ'רני, מבעלי הקרקע במתחם הולילנד, קידם את אישורן של תוכניות הבנייה ואת ההקמה של פרויקט הולילנד רב-המימדים ("מפלצת", כינה אותו בית המשפט בשלב המעצרים בפרשה) באמצעות מתן שוחד למספר רב של נבחרי ציבור ועובדי ציבור, על-מנת שינצלו סמכויותיהם כדי לקדם את האינטרסים של יזמי הפרויקט. לטענת המדינה, השוחד ניתן בשנים 2007-1994 והיה בהיקף חסר תקדים של מיליוני שקלים רבים.

בהמשך, סבורה המדינה, קידמו גם אביגדור קלנר (לשעבר מנכ"ל פולאר השקעות) וחשודים נוספים, אשר רכשו חלק מן הקרקע במתחם זה, את תוכניות הבנייה וההקמה של פרויקט הולילנד באמצעות מתן שוחד לנבחרי ציבור ועובדי ציבור. השוחד בהיקף של מיליוני שקלים ניתן לכאורה בידי חשודים אלו בשנים 2007-2002.

על-פי התשתית הראייתית שהתגבשה, נמצא לכאורה, כי שורה ארוכה של נבחרי ציבור ועובדי ציבור בעירית ירושלים לקחו שוחד, על-מנת שיקדמו את פרויקט הולילנד ואת האינטרסים הכלכליים של יזמיו. בהקשר זה נשקלת העמדתם לדין של אולמרט ולופוליאנסקי, שהיו ראשי העירייה בתקופת קידומו של הפרויקט, באשמת קבלת שוחד.

כמו-כן שוקלת המדינה להעמיד לדין את שולה זקן, שהייתה ראש לשכתו של אולמרט גם בעירייה (ועומדת לדין לצידו כיום בפרשות אחרות); את סגני ראש העיר אליעזר שמחיוף, יהושע פולק וחיים מילר; את מהנדס העיר, אורי שטרית; ואת חבר מועצת העיר אברהם פיינר.

כמו-כן נמסר למאיר רבין, כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של תיווך בשוחד, על חלקו בקבלת חלק מכספי השוחד והעברתם לעובדי הציבור מטעם יזמי הולילנד.

בפרשת הולילנד חקרה המשטרה 250 מעורבים, 50 מהם תחת אזהרה, ביניהם אחיו של ראש הממשלה לשעבר, יוסי אולמרט, שנחקר בארה"ב לאחר שעזב את הארץ בשל הסתבכותו בחובות. במסגרת החקירה הקפיאה המשטרה נכסים רבים השייכים לחשודים, וגם חשבונות בנק ומניות.

אולמרט מגיב: ניהלו קרקס תקשורתי

דוברו של אולמרט מסר בתגובה: "אולמרט הצהיר בצורה הברורה ביותר כי מעולם לא לקח שוחד, לא במישרין ולא בעקיפין, והוא עומד מאחורי הצהרה זו גם היום, ושום טענות של הפרקליטות לא ישנו עובדה זו. מראש לא הייתה לנו שום ציפייה שבפרקליטות יקבלו החלטה שונה, זאת לאחר שבמשך חודשים ניהלו המשטרה והפרקליטות קרקס תקשורתי כשמסקנות החקירה מתפרסמות כבר בתחילת החקירה, הרבה לפני שאולמרט נשאל אפילו שאלה אחת.

"מדובר בסיפורי אלף לילה ולילה שנולדו במוחו של עד מדינה, שהוא אדם מפוקפק, המשתמש כדבר שבשגרה בשקרים ובסיפורי בדיות כדי לאיים ולסחוט כספים מאנשים. זו דרכו וזו שיטתו. אך הפרקליטות, במקום להוקיע אדם זה, משלמת לו מיליונים כדי שישמיע את מה שמשלמים לו להשמיע. למרות שזכותו של הציבור לדעת מהם התנאים המופלגים שנתנה לו המדינה, הפרקליטות מסרבת לפרסם תנאי הסכם שערורייתי זה.

"העיתוי כרגיל אינו מקרי. בכל פעם שהפרקליטות מאבדת את המומנטום במשפט ונחשפת במערומיה, היא מפרסמת החלטות בעניינים אחרים הנוגעים לאולמרט כדי להסיט לשם את אור הזרקורים. פרסום ההחלטה דווקא כעת מדגיש את מצוקתם בהתנהלות בתוך בית המשפט".

* עמותת שבי"ל, השלוחה הישראלית של ארגון Transparency International (המפרסם מדי שנה את מדד השחיתות העולמי), התייחסה אף היא להודעת הפרקליטות. יש לציין, כי עד השנה שעברה עמד בראש העמותה עו"ד יוסי גרוס, מחותנו של אולמרט, אך כיום עומד בראשה עופר נאמן, לשעבר מנכ"ל אוורגרין. בתגובתה נאמר:

"מעורבותם של 18 אנשי ציבור ועסקים בכירים, גם אם לא תבשיל לידי כתב אישום, מעידה על בעיה נורמטיבית, המחייבת בדיקה מעמיקה של הנסיבות והכשלים ולאחר מכן הפקת לקחים ויישומם בשטח. על הציבור בישראל מוטלת החובה להוקיע נורמות התנהגות אלו, הפוגעות בכל אחד מאיתנו, ואת הנוהגים לפיהן".

* עו"ד ירון קוסטליץ (ממשרד ד"ר י. וינרוט), המייצג את יעקב אפרתי מסר בשמו: "יעקב אפרתי שימש כעובד ציבור ישר דרך, מקצועי ומסור במשך שנים רבות בתחומים שונים. מר אפרתי לא לקח מעולם שוחד, ולו שקל אחד. לא בכדי המליצה משטרת ישראל בתום החקירה, כי אין להעמיד לדין את מר אפרתי בעבירה של לקיחת שוחד. אנו מאמינים כי לאחר השימוע שייערך לו, תחליט גם הפרקליטות כי אין מקום להעמידו לדין".

פרשת הזרע: גם יעקב אפרתי

אפרתי. גם אפרתי? [צילום: בוצ´צ´ו] (בוצ'צ'ו)

בפרשה קשורה נוספת נמסר לשורה של חשודים, כי נמצאה תשתית ראייתית לכאורית להעמדתם לדין בעבירות של מתן ולקיחת שוחד לשם קידום ענייניה של חברת הזרע. על-פי החשד, בשנים 2007-2000 פעלה חברת הזרע, באמצעות מנהליה, לקידום בנייה בהיקף אדיר על הקרקעות שנמסרו לה לצורך עיבוד חקלאי, ובהן חוות שלם וחוות מבחור ויבור.

על-פי הודעת הפרקליטות, התגבשה תשתית ראייתית לפיה קלנר, אמנון ספרן וארנון ברודנר, קידמו לכאורה את ענייניה של חברת הזרע באמצעות מתן שוחד למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל דאז, יעקב אפרתי; לאולמרט, שהיה שר התמ"ת והממונה על המינהל; ולזקן, שהייתה ראש לשכת השר. היקף השוחד שניתן לכאורה עמד על 1.5 מיליון שקל.

גם בפרשה זו נמסר לרבין, כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של תיווך בשוחד על חלקו בקבלת כספי שוחד מחברת הזרע והעברתם לאפרתי.

פרשת הזרע ופרשת תעשיות מלח נחשפו במסגרת חקירת פרשת הולילנד, כאשר זו הסתעפה לכיוון של חשדות נוספים לשחיתות בפרויקטים גדולים של בנייה.

פרשת תעשיות מלח: הפשרה לבנייה

הלל צ'רני. שיחד [צילום: בוצ´צ´ו] (בוצ'צ'ו)

פרשה נוספת שנמצא כי נתגבשה בה תשתית ראייתית לכאורית להעמדה לדין, בכפוף לשימוע, היא פרשת חברת תעשיות מלח. בפרשה זו נמסר לדני דנקנר (לשעבר יו"ר בנק הפועלים, שהמשטרה כבר המליצה להעמידו לדין בפרשות הקשורות לתפקידו בבנק), רבין ואפרתי, כי הפרקליטות שוקלת להעמידם לדין בעבירות של מתן ולקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים ובעבירות של תיווך בשוחד.

על-פי התשתית הראייתית שנתגבשה, בשנים 2004-2003 נתן לכאורה דנקנר, כיו"ר תעשיות מלח, שוחד בסכום של 1.3 מיליון שקל לרבין, על-מנת שיעביר חלק ממנו לאפרתי, שהיה מנכ"ל המנהל, דאז. בסך-הכל הועברו לאפרתי 250,000 שקל, במטרה להטותו למשוא פנים ועל-מנת שיסייע בקידום שינוי ייעוד הקרקעות של חברת תעשיות מלח, כך שהקרקעות בעתלית שיועדו בעבר לעיבוד מלח, יוסבו לבנייה למגורים.

ב-1996 נחתמה טיוטת הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לתעשיות מלח, בשליטת משפחת דנקנר, שעסקה בהטבות שתקבל החברה בתמורה להעברת קרקעותיה בעתלית ובאילת. על-פי ההסכם, אמור היה ייעוד הקרקעות להשתנות לבנייה למגורים, ובתמורה תקבל משפחת דנקנר 40% מזכויות הבנייה בשטח של 3,100 דונם בעתלית. בעקבות דוח מבקר המדינה משנת 2001, צומצם השטח ל-2,220 דונם בשטח עירוני שיועד לתעשיה.

ביולי 2003 הקים אליקים רובינשטיין, שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה, צוות מיוחד בפרקליטות שבדק את הנושא ונתן הנחיות כיצד להמשיך לפעול. הוא דרש מאולמרט, שהיה אז שר התמ"ת והאחראי על המינהל, לנהוג בחומרה בנושא סיווג הקרקעות של תעשיות מלח.

בסופו של דבר נדרשה חתימה של שר האוצר לביצוע העסקה. זו ניתנה ב-2006 בידי אולמרט, שכיהן אז כשר האוצר, אך בעקבות הביקורת הוא משך את חתימתו. העסקה לא אושרה עד היום והנושא נשאר עומד ותלוי בבג"ץ.

העבירות המיוחסות לאולמרט, לופוליאנסקי, שמחיוף, פולק, מילר, פיינר, שטרית ואפרתי: לקיחת שוחד. העבירות המיוחסות לדנקנר, צ'רני, קלנר, ספרן, ארנון ברודנר, שמעון גלטון ותמיר דגן: מתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות הלבנת הון ועבירות מס. העבירות המיוחסות לרבין: תיווך בשוחד והלבנת הון. העבירה המיוחסת לצבי פרקש: תיווך בשוחד.

התיק מטופל על-ידי עוה"ד ליאת בן-ארי-שווקי, יהונתן תדמור ואתי בן-דור מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) שבראשות עו"ד אלה רובינק, ובליווי עו"ד מיכל ברדנשטיין מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.