8,000 תיקים פליליים בפרקליטות; 1,000 ממתינים למעלה משנתיים

התחושה לפיה תיקים מעוכבים בפרקליטות במשך שנים, מקבלת היום (ב', 3.1.2011) ביסוס בדוח מבקר המדינה. מיכה לינדנשטראוס קובע, כי אלפי תיקים ממתינים להכרעה, ולמעלה מ-1,000 מתוכם ממתינים למעלה משנתיים. הממצאים מחזקים את הצורך בהפעלת גוף מפקח על הפרקליטות, ומן הסתם יעצימו את הדיון הציבורי בנושא.

בנובמבר 2008 הגישה הממשלה לכנסת הצעה לתיקון חוק ההתיישנות, שנועדה למעשה להגביל את משך הזמן בו יתנהלו חקירות. ההצעה מקטינה את מרווח הזמן למירוץ ההתיישנות מאז תום חקירות, ובכך אמורה לזרז את המשטרה והפרקליטות. אולם למרות שחלפו שנתיים מאז הגשת ההצעה, היא טרם נדונה.

הביקורת עסקה במה שמכונה מב"ד (ממתינים לבירור דין), תיקים שטרם הוחלט האם להגיש בהם כתב אישום או לסוגרם. משרד המבקר בדק את הנושא בפרקליטויות מחוזות ירושלים, דרום וחיפה. שתי הפרקליטות הגדולות בישראל - תל אביב ומיסוי וכלכלה - לא נבדקו.

בין ינואר 2004 לספטמבר 2008 שלחה המשטרה לפרקליטויות המחוזות 192 אלף תיקי חקירה, והללו פתחו 142 אלף תיקים. לפי הנתונים המעודכנים לספטמבר 2008, מתוך אלו נסגרו 113 אלף; ב-17 אלף הוגשו כתב אישום; 12 אלף תיקים נותרו פתוחים בלי שהתקבלו החלטות בענייניהם, מהם 8,000 תיקי מב"ד.

"עיכוב דין ועינוי דין"

לינדנשטראוס כותב: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את השיהוי בטיפול הפרקליטות בתיקי מב"ד פליליים. בכך נגרמו עיכוב דין ועינוי דין - הן כלפי החשוד בביצוע עבירה והן כלפי הקורבן הממתין לעשיית צדק. יתרה מזו, עלול להיווצר מצב שבו אחד השיקולים בעת קבלת החלטה לגבי תיק יהיה משך הזמן שחלף מאז פתיחתו, והדבר יגרום לעיוות דין ולבזבוז משאבים.

"לדעת משרד מבקר המדינה, השיהוי נגרם בין היתר בגלל ליקויים בסדרי הדיווח, המעקב, הפיקוח והבקרה של הפרקליטות.

"ראוי שהפרקליטות תטמיע ותיישם, ללא דיחוי, את הנחיות היועמ"ש לממשלה ואת הנחיות פרקליט המדינה בנושאים שנבדקו, לרבות ההנחיות בדבר חובת הדיווח לבעלי התפקידים השונים ובדבר החובה לנמק את הסיבה לעיכוב הטיפול בתיקים".

ומכאן - לכמה פרטים מתוך הדוח. כבר בשנת 2002 ביקש היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, מפרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, לקבוע נוהל לטיפול בתיקי מב"ד. עברו שמונה שנים, השניים מכהנים יחדיו בבית המשפט העליון - והנוהל טרם נקבע.
לגבי תוכנית החירום לחיסול המב"דים: המבקר מצא, כי בפועל אוישו רק 37 מתוך 50 התקנים שהוקצו לפרקליטות למבצע זה. יתרה מזאת: חלק מאותם פרקליטים הועברו למשימות שוטפות, למרות שהם נועדו במפורש לתל"ם.

המבקר מצא 12 מקרים מבין תיקי מב"ד, אותם הוחלט לסגור בין היתר בשל הזמן שחלף. על כך הוא אומר: "השיהוי הרב בטיפול בתיקים עלול ליצור קושי באיתור עדים ונאשמים, וביצוע השלמות חקירה זמן רב לאחר האירועים מקשה גם את קבלת ההחלטות בתיקים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מצב זה גורם לא רק לעינוי דין אלא גם לפגיעה חמורה בהרתעה, ועקב כך יורדים לטמיון המשאבים הרבים שהשקיעו בתיקים אלה גורמי החקירה".

המסקנה בסיומו של הפרק העוסק בתל"ם: "מן הראוי שפרקליט המדינה יקדם בדחיפות תוכנית מערכתית לקידום היעדים שהציבה לעצמה הפרקליטות ערב החלת התל"ם, באופן שתינתן העדיפות הראויה לצמצום מספר תיקי מב"ד הממתינים כמה שנים לקבלת החלטות בענייניהם".

הפרקליטות מצפצפת על היועץ המשפטי

ממצא מקומם במיוחד מלמד, כי הפרקליטות - המופקדת על אכיפת שלטון החוק - אינה מקיימת הוראות של היועץ המשפטי לממשלה. אך מה בעצם הפלא, אם היועצים עצמם לא עמדו על כך שהוראותיהם יבוצעו.

מדובר בהנחיות שקבעו סולם עדיפויות למקרים שונים, בהם ראוי לפעול למניעת שיהוי (למשל: כאשר החשוד מוחזק במעצר או כאשר הוא קטין). כמו-כן, נקבעה לכל הדרגים חובת דיווח לגבי הטיפול בתיקים בפרקי זמן קבועים: הנחיה של פרקליטי המחוז לפרקליטים המטפלים בתיק; חובת דיווח של הפרקליט המטפל לפרקליט המחוז; חובת דיווח של פרקליט המחוז לפרקליט המדינה פעם בשנה לפחות; חובת דיווח של פרקליט המדינה ליועמ"ש לממשלה על תיקים שלא הוגשו לגביהם כתבי אישום בתוך שנה מיום שהתקבלו בפרקליטות.

הביקורת העלתה, כי בעלי התפקידים השונים אינם מדווחים לממונים עליהם בפרקי הזמן שנקבעו בהנחיות היועמ"ש. כאמור, היועצים המשפטיים לממשלה שכיהנו משנת 2002 ואילך לא דרשו דיווח פרטני מפרקליט המדינה על תיקים שלא הוגשו לגביהם כתבי אישום בתוך שנה, ואילו פרקליטי המדינה לא אכפו את ההנחיה בעניין הדיווח של פרקליטי המחוזות.

הפרקליטות: כיום המצב שונה

פרקליטות המדינה מסרה בתגובה: "הדוח, שעל הכנתו יש לברך, עוסק בתהליכי עבודה מלפני שנים (2004 עד קיץ 2008). במהלך השנים שמאז המועד אליו מתייחס הדוח, חל שיפור דרמטי במצב הטיפול בתיקים הפליליים, וזאת בעקבות מבצעים מרוכזים שבוצעו בפרקליטות. לפיכך, הביקורת עוסקת במצב שהיה קיים בתאריך שאינו עוד רלוונטי כיום.

"השיפור המשמעותי בתחום זה מתבטא הן בהקטנה משמעותית של מספר התיקים שבהכנה, ומה שחשוב לאין ערוך הוא כי הפרקליטות קיצרה לכדי מחצית ופחות מכך את משכי הזמן מאז הגעת התיקים לטיפול ועד קבלת ההחלטות בהם. להישגים מרשימים אלה הגיעה הפרקליטות לאחרונה למרות שעומסי עבודה במונחים מספריים, עלו ללא הכר בשנים האחרונות, כשם שהדבר מתבטא גם במורכבות התיקים והמשפטים שמנהלת הפרקליטות".

יצוין, כי הפרקליטות לא מסרה נתונים מספריים להוכחת טענתה לפיה המצב כיום טוב בהרבה מאשר לפני שנתיים.

תוכנית החירום נכשלה

בסוף 2004 הכינה הפרקליטות "תוכנית לחיסול מב"דים" (תל"ם) שהצטברו בפרקליטויות המחוזות. מטרתה הייתה לסיים את הטיפול בתיקים בתוך שנתיים ולמנוע הצטברות דומה בעתיד. לצורך כך הוקצו 50 משרות נוספות של פרקליטים, ואף על-פי כן גדל מספר תיקי מב"ד מ-7,300 בדצמבר 2004 ל-8,000 בספטמבר 2008, מהם יותר מ-500 תיקים שהמתינו למעלה משלוש שנים ויותר מ-700 תיקים שהמתינו כשנתיים.

משרד המבקר בדק נקודתית 207 תיקי מב"ד שנפתחו לפני 2006. הוא מצא, כי 79% מהם לא טופלו תקופה ממושכת ולא התקבלו בענייניהם החלטות. תיקים שעסקו בעבירות חמורות כגון רצח, הריגה, אלימות במשפחה, עבירות מין, הונאה, מירמה והפרת אמונים, לא הופנו לפרקליטים ולא נעשתה לגביהם שום פעולה או שהם המתינו להתערבות גורם נוסף. המבקר מדגיש, שהוא רואה בחומרה את העיכוב בטיפול בתיקים אלו. תיקים אחרים הועברו בין פרקליטים. רק 21% מהתיקים טופלו באופן כלשהו.

היועצים המשפטיים לממשלה שכיהנו משנת 2002 לא אכפו את הנחיות היועץ המשפטי שהוצאה באותה שנה, ולא דרשו דיווח פרטני מפרקליט המדינה על תיקים שלא הוגשו נגד המעורבים בעניינם כתבי אישום. פרקליטי המדינה לא אכפו את ההנחיה, ולפיה על פרקליטי המחוזות לציין את המועד שבו קיבלה הפרקליטות את התיק, את הטעם לעיכוב ואת המועד המשוער להגשת כתב האישום.

הפרקליטות לא עמדה על כך שתיושם ההנחיה בדבר רישום אחיד של התיקים במערכת הממוחשבת. לפיכך, מאגר הנתונים הממוחשב לא שיקף את מספר התיקים הנכון ואת מעמדם בכל רגע נתון. על כן נפגמה יכולתם של הדרגים הניהוליים לקבל החלטות.

ממצא חשוב נוסף: על-פי הנחיות היועמ"ש לממשלה ופרקליט המדינה, יש לתת עדיפות לתיקים העוסקים בחשודים שהם נבחרי ציבור. נמצאו תיקים שהמתינו שנתיים ושלוש שנים לקבלת החלטה, אף שהומלץ להעמיד לדין את מבצעי העברות שבהם עסק התיק או לסגור את התיקים.

תיקים נרשמו פעמיים ואחרים אבדו

עוד הנחיה שנותרה על הנייר בלבד: בדצמבר 2004 גיבש פרקליט המדינה דאז, ערן שנדר, הנחיה ל"רישום אחיד פתיחת תיקים וסגירתם", והנחה את פרקליטי המחוזות ואת מנהלי המחלקות לפעול על פיה מ-1.1.05. אולם ההנחיה לא בוצעה - ויורשיו של שנדר לא הקפידו על יישומה. בדיקת המבקר העלתה, כי בפרקליטות רשומים 4,000 תיקים כפולים בשל הקלדה שונה של נתונים זהים.

חמור מכך: כמה תיקים הרשומים במערכת הממוחשבת אבדו. למשל: ברשימת תיקי מב"ד במחוז דרום מהשנים 1996-2005 שנמסרה למשרד מבקר המדינה, נכללו תיקים הרשומים כפתוחים, אך הם לא אותרו על-ידי עובדי הפרקליטות. גם מתכתובת פנימית בפרקליטות עולה, כי תיקים הרשומים במערכת הממוחשבת נעלמו ואינם זכורים לאיש. כמו-כן, במהלך הביקורת נמצאו תיקים שכלל לא היו רשומים במערכת הממוחשבת.

נוסף על כך עלה במהלך הביקורת, כי כל תחום עיבוד הנתונים בפרקליטות מרוכז אצל אדם אחד, אשר בהיעדרו אי-אפשר לאחזר מידע פנימי וחיצוני מן המערכת הממוחשבת.

לינדנשטראוס מדגיש, כי אין המדובר בבעיה טכנית גרידא: "משרד מבקר המדינה מעיר לפרקליטות, כי אילו היו מופעלים מערכת המאפשרת בקרה נאותה על אופן הטיפול בתיקי מב"ד ומנגנון ניהולי הולם הדורש מתן דיווחים תקופתיים והמפקח עליהם, היה אפשר לעמוד על הליקויים ביישום התוכנית ועל נושא התיקים שאינם מטופלים, ובעקבות כך היה אפשר למזער, ואפילו למנוע, את הנזקים שמקורם בהתמשכות בטיפול בתיקים".

לבסוף: הטיפול בחשדות נגד נבחרי ציבור או מועמדים בבחירות. היועץ המשפטי קבע שאין להשהות את הטיפול בתיקים אלו, אך מתוך תשעה תיקים שבדק המבקר - שמונה המתינו בחוסר מעש. בעקבות כך נאמר בדוח:

"משרד מבקר המדינה מעיר כי ההשתהות בטיפול בתיקים במשך זמן כה רב עלולה לפגוע בנבחרי הציבור ולהזיק לעתידם בשל העננה המרחפת מעל ראשם, והיא אף עלולה לעכב את מיצוי הדין כחוק.
"לדעת משרד מבקר המדינה, אי-סיום הטיפול בכלל התיקים של נבחרי ציבור בהתאם להנחיה של פרקליט המדינה עלול היה להשפיע גם על עתידם הפוליטי של המועמדים לבחירות. מן הראוי שאכיפת ההנחיה תיעשה באופן שוטף ולא רק לקראת בחירות".