תזונה נכונה תגן מפני מחלת עיניים

תזונה בריאה יכולה לעזור ולהגן מפני קטרקט, בעוד שתרופות מסוימות מעלות את הסיכונים לסיבה שכיחה זו של איבוד ראייה - כך עולה משני מחקרים חדשים. מחקר שלישי גילה כי עישון מעלה את הסיכון לניוון כתמי תלוי-גיל - מחלה נוספת הגוזלת מאנשים את ראייתם.

המחקר הראשון גילה כי נשים שאוכלות מזונות המכילים רמות גבוהות של מגוון ויטמינים ומינרלים נמצאות בסיכון נמוך יותר לפתח קטרקט גרעיני, שהוא הסוג השכיח ביותר של קטרקט תלוי-גיל. המחקר פורסם ב-Archives of Ophthalmology.

החוקרים בדקו 1,808 נשים מאיובה, אורגון וויסקונסין, שלקחו חלק במחקר שעסק במחלות עיניים תלויות גיל. בסה"כ, היו ראיות ל-736 (41%) נשים שסבלו מקטרקט גרעיני - על-סמך צילומי עיניים או על-סמך דיווחים על ניתוח קטרקט.

תוצאות המחקר הראו כי תזונה בריאה, המשקפת את הקווים המנחים התזונתיים בארצות הברית - קשורה בצורה משמעותית יותר לשכיחות נמוכה של קטרקט גרעיני בהשוואה לכל גורם סיכון משתנה או לגורם בעל השפעה מגינה שנבדקו במדגם זה של נשים.

החוקרים, מאוניברסיטת ויסקונסין, דיווחו כי המחקר השני גילה כי תרופות המעלות את הרגישות לשמש - כולל תרופות נוגדות דיכאון, חומרים מעוררי-השתנה, אנטיביוטיקה ומשכך כאבים נפרוקסן סודיום (הנמכר ללא מרשם תחת השם Aleve) - מעלים את הסיכון לקטרקט תלוי-גיל.

החוקרים עקבו אחר 4,926 משתתפים לאורך 15 שנה והגיעו למסקנה כי אינטראקציה בין תרופות המגבירות את הרגישות לשמש לבין אור השמש (אולטרא סגול-B) נמצאה קשורה להתפתחות קטרקט קורטיקלי. התרופות (המרכיבים הפעילים) מייצגות טווח רחב של כימיקלים, והמנגנונים הספציפיים לאינטראקציה אינם ברורים.

מאחר שעדשות העין מתפתחות מאותה שכבת רקמה כמו העור, תרופות הרגישות לאור השמש עלולות להשפיע על העיניים בדיוק כמו על העור.

למרות שיש לבחון את תוצאות המחקר גם באוכלוסיות אחרות, במיוחד לאור העלייה בשכיחות התרופות הרגישות לשמש, הרי שבמידה שהממצאים יאושרו, חשוב יהיה לבחון אם ההשפעה גדולה יותר אצל אנשים עם רמות גבוהות של חשיפה לקרניים אולטרא סגול B ואם מינון או משך השימוש בתרופות חשוב גם כן בהקשר זה.

מעשנים בסיכון גבוה

צילום: באמצע החיים [צילום: פלאש 90]

המחקר השלישי, גם הוא פורסם במהדורה המקוונת של Archives of Ophthalmology, גילה כי עישון ורמות כולסטרול השפיעו על הסיכון לניוון כתמי תלוי-גיל (AMD) בשלב מוקדם. AMD אינו שכיח לפני גיל 55, אך הסיכון עולה לאחר גיל זה, ולכן רוב המחקרים מתמקדים ב-AMD בגיל העמידה ואחריו.

לדברי החוקרים, הערכות מדויקות של שכיחות AMD בקרב אנשים מתחת לגיל 40 כמעט שלא קיימות. מידע כזה חשוב כדי להבין את הקשר בין גורמי הסיכון ל-AMD בכל ספקטרום הגילאים וכן כדי לזהות גורמים שעשויים להשפיע על התפתחות המחלה בגיל צעיר.

המחקר כלל 2,180 איש, בגילאים 21 עד 84, שעברו הערכה לנוכחות וחומרת drusen - בליטות צהבהבות ברשתית הבולטות לחלל העין שהן סימן מוקדם ל-AMD. בסה"כ, AMD בשלב מוקדם זוהה אצל 3.4% מהמשתתפים, כששיעור המחלה נע מ-2.4% בקרב גילאי 21 עד 34, ל-9.8% בקרב בני ה-65 ויותר. מעבר לגיל, גורמי סיכון נוספים הקשורים לעלייה בסיכון ל-AMD כוללים מין - גברים, עישון כבד לאורך זמן וליקויי שמיעה. רמות גבוהות של כולסטרול HDL ("טוב") נמצאו קשורות לסיכון נמוך יותר ל-AMD.

הממצאים מראים כי התחלת AMD יכולה להיות גם גם באמצע החיים. מספר גורמים משתנים (מצב עישון ורמות כולסטרול HFL) הקשורים ל-AMD בקבוצות מבוגרות יותר, נמצאו קשורים להתחלת המחלה גם בגיל צעיר.