פרסום ראשון: צה"ל האריך זמני התפילות לחיילים

צועד על קיבתו

הפקודה המעודכנת מתייחסת גם למצבים שקרו בצה"ל לא אחת, ובהם חיילים שסיימו להתפלל מצאו חדרי אוכל סגורים, או כי לא נותר בעבורם מזון מהארוחה

השנה, לראשונה אחרי 58 שנים, מעגן צה"ל את תפילות יום העצמאות במסגרת פקודות מטכ"ל. ממסמכים שהגיעו לידי Nfc עולה, כי בחודש דצמבר 2005 הוכנסו שינויים לפקודות מטכ"ל בחלק הקשור לפקודות הצבא בענייני דת. לאחר שנים בהן כמעט שלא נערכו שינויים בפקודות בענייני דת, הגיע הרב הצבאי הראשי, תא"ל ישראל וייס והותיר חותמו על פקודות המטכ"ל, באופן שיקל על חיילים מתפללים.

במשך שנים לא הוזכרו סדרי התפילה ביום העצמאות ויום ירושלים בפקודות מטכ"ל, אך עצם קיומם הופיע בצורה מפורטת ב"לוח דינים ומנהגים" המופץ מדי שנה על-ידי הרבנות הצבאית למפקדי צה"ל ולחייליו, וזאת מבלי לפרט את משך הזמן המוקצב לתפילה. בפקודות מטכ"ל בנושא דת שעודכנו לא מכבר, מוגדר יום העצמאות כחג רישמי שיש להקצות בו חצי שעה לתפילת ערבית ושעה לתפילת שחרית.

הסדרת ארוחות לחיילים שהתפללו בזמן האוכל

הפקודות החדשות, שנכנסו לתוקפן בדצמבר 2005, כוללות פקודות כמו חובת מפקד לדאוג לכך שלכל חייל דתי הכפוף אליו יתאפשר להתפלל בהתאם לנהוג על-פי דתו, ואם קיים במקום השירות בית-כנסת - יתאפשר קיום התפילה בבית הכנסת (למעט מקרים חריגים, המפורטים תחת סעיף "חריגים" בהמשך הפקודה, ע.י.). עוד נקבע כי באחריות הרב הצבאי היחידתי, ובהיעדרו - סגל הדת, לפרסם בפקודות השיגרה של היחידה את זמני התפילות, כפי שנהוג במקומות רבים, אך החידוש הוא פירוט משך הזמן בו נמשכת כל תפילה. הפקודה מחייבת את המפקדים להביא את המידע לידיעת פקודיהם.

הפקודה המעודכנת מתייחסת גם למצבים שקרו בצה"ל לא אחת, ובהם חיילים שסיימו להתפלל מצאו חדרי אוכל סגורים, או כי לא נותר בעבורם מזון מהארוחה. הפקודה מטילה את האחריות לכך על קצין הלוגיסטיקה היחידתי, ומחייבת אותו לדאוג לכך שלחייל המשתתף בתפילות תוגש ארוחה בתום התפילה. במקביל אחראי מפקדו של החייל לדאוג לכך שהדבר יתאפשר לפקודו.

יום שיחרור ירושלים אינו מופיע

בשורה נוספת לחיילים שומרי המצוות היא הארכת משך זמן התפילה. בתאריך 13.3.06 נכנסו לתוקפם סעיפים הקובעים כי משך תפילת שחרית יהיה 40 דקות בימי חול, ולא 30 כפי שהיה עד כה. בימים שני וחמישי, בהם יש קריאת התורה תתארך התפילה ל-50 דקות, במקום 30, ובראשי חודשים - שעה במקום 50 דקות.

במקום שעה ו-45 דקות לתפילה בשבתות, התארך משך התפילה לשעתיים וכולל גם את תפילות החגים, לרבות תפלות חול המועד.

כמו כן נקבע כאמור משך זמן תפילה מיוחד ליום העצמאות, לימי החנוכה ולפורים באורך שעה. יום שחרור ירושלים לא עוגן בפקודות, אך בצה"ל ביקשו להבהיר, כי "אם ישנו חייל המבקש להתפלל תפילת הלל ביום ירושלים - בקשתו נענית".

זמן סליחות - גם לאשכנזים

בתישעה באב תוקצה לחיילים שעה ורבע, שתכלול גם את קריאת מגילת איכה ואמירת קינות. בראש השנה וביום הכיפורים ארבע שעות, ובאלול, חודש הרחמים והסליחות, תיתוסף לתפילות שחרית חצי שעה נוספת לאמירת סליחות, וזאת מבלי לעשות חילוק בין חיילים ספרדיים לעמיתיהם האשכנזים, המתחילים את אמירת הסליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה.

פקודה נוספת שנכנסה לתוקף נועדה לאפשר לכל חייל לשמוע את קריאת מגילת אסתר. סגל הדת היחידתי מונחה לדאוג לקיום מניין מתפללים שבו תיקרא המגילה. "אם אין אפשרות לקיים מניין כאמור, בהתאם לקביעת הרב הצבאי היחידתי, כל מפקד אחראי לכך שלכל חיל הכפוף אליו והחפץ בכך, יתאפשר להתפלל במניין שבו קוראים את מגילת אסתר, לרבות מניין אזרחי מחוץ ליחידה, בתפילות ערבית ושחרית של חג הפורים", נכתב בפקודה שלראשונה מכירה באופן רישמי בבתי כנסת אזרחיים כאופציית לית ברירה לחיילים שנתקעו ללא מניין.

תפילות מנחה וערבית

זמן תפילת מנחה הוקדם לשעה 14:00 במקום 16:00 כפי שהופיע בפקודות הישנות. משך המנחה יישאר על עד 15 דקות בימי חול ו-30 בשבתות. בימי צום תהיה התפילה עד 45 דקות. תפילת ערבית תאוחר, ותחל חצי שעה לאחר השקיעה ולא בשקיעה. משך תפילת ערבית בימות החול יישאר 15 דקות. בשבתות ובחגים תימשך התפילה חצי שעה, בתישעה באב ובפורים - 45 דקות ובליל יום הכיפורים - שעתיים.

זמני התפילות ומשכיהן, המצויינים לעיל, אינם משמעותיים עבור רוב החיילים, הנהנים ממערכת שעות גמישה בעניינים אלו, וקשורים בעיקר לטירונים, הנתקלים לעיתים בזמן דחוק. אולם שני דברים תמוהים נוספים בפקודות החדשות: הראשון, הארכת משך תפילות מנחה וערבית בימי חול המועד לחצי שעה. זאת משום שלמעט אמירת תוספת קצרה לא נערך שינוי מהותי בתפילה, המצדיק הארכה מעין זו. הדבר התמוה השני הוא העובדה שלא נעשה חילוק בין תפילה במניין לתפילה שלא במניין, הקצרה בהרבה.

צילום: צילום: דו"צ