הרופאים מעדיפים מטופל פסיבי

האם הרופאים מעדיפים לקבל בלבדיות ולהיות היחידים שמספרים למטופליהם על מחלתם? מסתבר שכן. "לרופאים רבים בישראל עדיין לא נוח כאשר מטופל לומד וקורא על מחלתו באינטרנט ובמאגרי מידע". כך אמר (יום א', 30.4.06) פרופ' שמואל אידלמן, מאוניברסיטת חיפה, העומד בראש מוקד חדש לחקר יחסי מטפל-מטופל בתחום הבריאות, שהוקם באוניברסיטה.

פרופ' אידלמן ציין, כי "רופאים רבים לא מודעים לכך שעידוד המטופלים ללמוד על מחלתם יכול לגרום להוזלת עלויות הטיפול, לקיצור תהליכים, להגדלת שביעות הרצון ושיתוף הפעולה של המטופל".

"רוב הרופאים בישראל עדיין פועלים בהתאם למודל הפטרנליסטי, לפיו הרופא יודע הכל והמטופל פסיבי ומקבל את דבריו ללא עוררין. כך גם נוהגים רבים מאלה המשמשים מודל לחיקוי בקרב רופאים ואחיות צעירים", אמר והדגיש כי בעוד שבמדינות אחרות בעולם נושא התקשורת בין מטפל ומטופל מעוגן בממסדי הבריאות, הגופים בישראל טרם פיתחו את המדיניות העוסקת בכך ואין זה תנאי הכרחי להכשרת רופאים מומחים. לדבריו, "ישנה מודעות הולכת וגוברת לגבי חשיבות הנושא בפקולטות לרפואה, אך אנו עדיין רחוקים מלממש את העקרונות בשטח".

פרופ' אידלמן ציין, כי ציבור המטופלים בישראל הולך ומשתנה - מאנשים שהיו מוכנים להיות פסיביים, לאנשים שלומדים ומודעים למה שקורה להם. "בין אם הרופא רוצה או לא, התמורות קיימות ועליו לדעת כיצד להתמודד איתן ואיך לנצל אותן בצורה הטובה ביותר", אמר.

לדבריו, הרפואה המודרנית הצליחה לרפא הרבה מאוד מחלות חריפות כמו דלקת ריאות, טראומה ובעיות כירורגיות. עם זאת, עקב העלייה בתוחלת החיים יש כיום יותר ויותר חולים עם מחלות כרוניות שלא ניתן לרפא ולפתור ומטרת הטיפול הרפואי עוברת יותר ויותר להקלה ושיפור איכות חיים. "אם המטופל לא יהפוך לשותף מלא בתהליך הטיפול, יהיה קשה מאוד לשפר את איכות חייו ולהקל על סבלו. קבלת החלטות משותפת, כאשר המטופל נמצא במוקד, עשויה להביא להגדלת האמון ברופא ובטיפול המוצע", אמר.