אומ"ץ: לחקור את ח"כ אברהם בחשד לקבלת טובות הנאה

עמותת אומ"ץ פנתה הבוקר (א', 30.4.06) אל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז ואל מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, בטענה כי יש מקום לחקור חשדות שעל-פיהן קיבלה ח"כ רוחמה אברהם טובות הנאה מחברת "אגרקסקו", תמורת שירותים פלמנטריים בעלי משמעות כלכלית שקשורה לחברה.

כזכור, חשפו כלי התקשורת מידע שעל-פיו ח"כ אברהם נסעה לארצות-הברית ולאירופה על חשבון חברת "אגרקסקו" "על-מנת להתרשם מפעילות החברה", כפי שנמסר. למרות שוועדת האתיקה של הכנסת אסרה עליה לעשות זאת. בעקבות הפרסומים החזירה ח"כ אברהם את דמי הטיסה והאירוח.

עתה טוענת עמותת אומ"ץ, כי על יסוד מסמכים ופרוטוקול של ועדת הפנים של הכנסת שהגיעו לידיה בימים האחרונים, מתעורר חשד לקבלת שוחד לכאורה. המדובר הוא בפעילותה של ח"כ אברהם לסייע לחברת "אגרקסקו" להמשיך ולהפעיל את המסוף בנתב"ג ולבצע בדיקות ביטחוניות למטענים העוברים במסוף למרות שבמכרז שנערך בראשית 2005 זכה מפעיל מטענים אחר.

העמותה טוענת שח"כ אברהם נטלה חלק בישיבת ועדת הפנים של הכנסת בינואר 2005 בדיון שיוחד למעמדה של אגרקסקו בעקבות השינוי בחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים.

העמותה טוענת עוד, כי ביום 18 לינואר 2005 התקיים דיון של ועדת הפנים ואיכות סביבה של הכנסת, שיוחד למעמדה של אגרקסקו בעקבות השינוי המיועד בחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים.

ח"כ אברהם באופן פעיל בדיון, למרות שלא הייתה כלל חברה בוועדת הפנים ועשתה זאת לטענתה כממלאת מקום של ח"כ אחר ואחרי יציאתו של יו"ר הוועדה, ח"כ יורי שטרן, נטלה על עצמה את תפקיד יו"ר הוועדה.

עיון בפרוטוקול הישיבה, לטענת אומ"ץ, מלמד על מאמציה הבלתי נלאים והגילויים של ח"כ אברהם להיטיב עם אגרקסקו ולמנוע את קבלת ההחלטה המבטלת את מעמדה - בניגוד לעמדת גורמים המקצועיים. "שוב ושוב בהתבטאיותיה מנסה ח"כ אברהם לקדם את ענייניה של אגרקסקו, חרף ההסברים של גורמי המקצוע, לפיהם אגרקסקו אינה זכאית לטפל עוד בנושא הביטחון של המטענים, משחדלה להפעיל את מסוף המטענים, נמסר.

עוד אומרים באומ"ץ, כי "במהלך הדיון, לא היססה ח"כ אברהם גם להעלות 'איום' כלפי נציגי רשויות המדינה, לפיה עליהם למשוך את החוק אם לא יתוקן לטובת אגרקסקו, שכן אחרת חברי הכנסת יצביעו נגד החוק".

ח"כ אברהם מסרה בתגובה, כי "כידוע, מבקר המדינהלקח על עצמו לבדוק את הסוגייה הנדונה. אני סמוכה ובטוחה שכאשר המבקר יפרסם את דברו יתברר שהייתה כאן מהומה על לא מאומה".