"לשנות את חוק נכי רדיפות הנאצים"

ועדת הערר לפי "חוק נכי רדיפות הנאצים" הטילה היום (א', 30.4.2006) "פצצה משפטית" ובמהלך מתן החלטה בתיק פשוט של חישוב גימלאות המליצה לבצע שינוי חקיקה. הדיון נסב סביב עתירתם של 4 ניצולי שואה למנוע את קיזוז קצבת הזקנה מהפיצויים שהם מקבלים מהמדינה.

כיום, נחשבת קצבת הזקנה אשר משולמת לניצולי השואה כ"הכנסה נוספת", והמדינה מקזזת אותה מן התשלומים המשולמים לניצולים. משמעות הדבר היא שכאשר ניצול שואה מגיע לגיל שבו הוא זכאי לקבל "קצבת זקנה" מן המדינה, המדינה אכן נותנת לו את קצבת הזקנה בכיס אחד, אך מנכה אותה (בכיס השני) מן התשלומים המגיעים לו לפי חוק "נכי רדיפת הנאצים".

שלושת חברי הוועדה, השופט מוקי לנדמן, פרופסור יוסף זהבי ועו"ד יהודית ארבל, דחו את עררם של ארבעת הניצולים וקבעו כי קצבת הזקנה תקוזז מתשלומי הפיצויים שלהם - משום שכך קובע החוק כיום. עם זאת, בחרו השלושה שלא להסתפק בכך ושיגרו מסר ברור לבית המחוקקים.

"קיימת תחושה של ניכור ומרמור"

"סברנו שראוי לנצל שעת רצון זו, לאחר יום הזכרון לשואה ולגבורה, ערב כינון ממשלה חדשה, שחורתת על דיגלה את הנושא החברתי והסיוע לקשישים, ממשלה שבה יו"ר מצעד החיים (השר אברהם הירשזון, א.ח.) יכהן כשר, כדי לחרוג ממנהגנו ולהפנות לצורך להביא לשינוי חקיקה, כדי שקצבת זיקנה לא תחשב כהכנסה נוספת לצורף חישוב התגמול לנזקק", כתבו חברי הוועדה בהחלטתם.

הוועדה הדגישה בקריאתה לשינוי החקיקה, כי התגמול לניצולים מבטא את מחויבות המדינה כלפי נכי רדיפות הנאצים לעת דחק וזקנה. בפועל, הם אומרים, "ניכוי קצבת הזיקנה יוצר בקרב ציבור הנכים תחושה הפוכה לחלוטין".

בוועדה אף ציינו, כי סוגיית הסיוע לניצולי השואה היא נושא רגשי ורגיש. "תחושתם הסובייקטיבית (של הניצולים, א.ח.) היא שהמדינה גוזלת מהם את כבשת הרש, כאשר ביד אחת, היא מעניקה להם קצבת זקנה - המגיעה להם בדין ולא בחסד - וביד השניה היא נוטלת מהם את אותה קיצבה, בהפחיתה אותה מהתגמול".

"למדנו כי הנושא הרגשי טעון מאד ולעיתים תכופות, אולי תכופות מדי, חשים העוררים שהם והמדינה אינם מאותו צד של המתרס ותחושה זו, של הניכור והמרמור, קשה להם מאד", נכתב בהחלטה. הם המשיכו וכתבו כי, "פעמים רבות אנו נוכחים כי כל שמבקשים העוררים, גם אם עררם נדחה, הוא הכרה בסבלם ותחושה שמתייחסים אליהם כיאות ובאופן הוגן".

"הננו סבורים, בכל הצניעות, כי שכרה של המדינה יוצא בהפסדה בשל תחושת הנכים הזקוקים לתגמול כאויר לנשימה", כתבו השלושה. "טוב יעשה המחוקק אם ישקול שינוי המצב המשפטי", סיכמו.

השלושה ציינו, כי הם מודעים היטב להיבט הכלכלי של השינוי והעלות הכספית הכרוכה בכך, אך לדעתם התמורה לכך תהיה גבוהה יותר.

"ולוואי וקריאתנו תישא פרי", כתבו חברי הוועדה בשולי החלטתם, וביקשו "באופן חריג" כי עותק מן ההחלטה יגיע לח"כ אברהם הירשזון, אשר "פועל באופן עקבי לרווחת ניצולי השואה".