זריקת הורמון - תדכא תיאבון ותעודד פעילות

עליה של רמות ההורמון אוקסינטומודולין הנמצא במעי, יכולה לסייע בדיכוי התיאבון ובעידוד הפעילות הפיזית אצל אנשים שמנים וכאלו הסובלים מעודף משקל, כך מראה מחקר חדש.

המחקר, שפורסם אמש (ד', 26.4.06) במהדורה המקוונת של 'העיתון הבינלאומי להשמנה', בוצע על-ידי צוות מאימפריאל קולג' בלונדון שהקים חברה, "Thiakis", בכדי לשווק את התגלית.

הצוות הזריק אוקסינטומודולין ל- 15 מתנדבים בריאים בני 23-49שסבלו מעודף משקל, ועקב אחר השפעת ההורמון על צריכת המזון ורמות הפעילות שלהם.

המתנדבים השלימו מחקר בן שלושה חלקים, כל אחד בן ארבעה ימים, שבהם הזריקו לעצמם אוקסינטומודולין, או תמיסת מלח, על-פי פרוטוקול אקראי.

לאחר הזריקה הראשונה, קיבלו המתנדבים ארוחה, וצריכת הקלוריות שלהם נבדקה. הם בילו את היומיים הבאים בסביבתם הטבעית, והזריקו לעצמם את הזריקות שלוש פעמים ביום לפני הארוחות. ביום הרביעי, חזרו המתנדבים לבית החולים כדי למדוד את הוצאת האנרגיה שלהם.

התברר כי לאחר הארוחה הראשונה, המתנדבים שקיבלו אוקסינטומודולין אכלו בממוצע 128 קילוקלוריות (יחידת אנרגיה) פחות, או 17.4%, ואילו הפעילות הקשורה להוצאת אנרגיה עלתה בממוצע ב- 143 קילוקלוריות, או 26.2%. החוקרים גילו גם ירידה במשקל הגוף של 0.5% בממוצע.

הגילוי כי להורמון זה תפקיד כפול - הגברת הוצאת האנרגיה כמו גם הורדת צריכת המזון, יכול להיות בעלת חשיבות עצומה, הדגישו החוקרים. כאשר רוב האנשים נמצאים בדיאטה, הדבר גורם לירידה בפעילות, שהיא, כפי הנראה, דפוס שמטרתו שימור האנרגיה במהלך תקופות של רעב. עובדה זו הופכת את הדיאטה קשה במיוחד לאנשים שמנים המנסים לרדת במשקל.

לעומת זאת, ירידה בצריכת הקלוריות עם עליה בהוצאת האנרגיה, הופכת את הטיפול לאידיאלי עבור אנשים אלו.

מחפשים שותפים

הצוות עדיין מחפש אחר שותף עסקי לשיווק הרעיון. לטענתם, הסיבה לקושי במציאת שותפים נובע מהעובדה כי יש למצוא פתרון להזרקה שאינה מכאיבה, בדומה לזריקות האינסולין שבהן משתמשים חולי הסוכרת.

התגלית, כתבו החוקרים בדוח, מאפשרת לרופאים דרך חדשה לגמרי לטפל במגיפת ההשמנה. יש צורך להפסיק להתמקד במזון ולהתחיל לחשוב כיצד להגביר את הפעילות הגופנית. השאלה היא כיצד לגרום לאנשים ליהנות מהתעמלות וכיצד לעודד אותם לעשות זאת באופן ספונטני.

האוקסינטומודולין פועל על-ידי כך שהוא נותן למוח להבין כי יש לו די אנרגיה והוא יכול להרשות לבצע פעולות פרודוקטיביות יותר מלהתרכז רק בחיפוש אחר מזון או שימור אנרגיה.