פס"ד: "הרשות הפלשתינית - מדינה"

פסק דין שניתן על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בועז אוקון, מאיים לעורר סערה במערכת הפוליטית בישראל. בפסק הדין הכיר השופט אוקון, דה-פקטו, בקיומה של רשות מדינית ריבונית פלשתינית, והדגיש: "מעמד זה של הרשות הפלשתינית התחזק עם סיום תוכנית ההינתקות".

פסק הדין התייחס לתביעה שהגישה "אגודת מדרשת אלון מורה" נגד מדינת ישראל והרשות הפלשתינית, בטענה שאינן אוכפות פסק דין של בית משפט ישראלי, לפיו חויב עזבונו של מוכתר פלשתיני לשלם לאגודה פיצוי על עסקות מכר שביצע איתה ולא יצאו אל הפועל בסופו של דבר.

האגודה ביקשה מביהמ"ש שיורה לרשות הפלשתינית ולמדינת ישראל לאכוף את פסק הדין. לחילופין היא דרשה כי המדינה והרשות הפלשתינית ישפו אותה על נזקים שנגרמו לה כתוצאה מחוסר האכיפה. האגודה ביססה את מירב טענותיה בהסכמים בין מדינת ישראל לרשות, אשר לדבריה נחתמו ברשלנות בשל העובדה שלא נקבעו בו ערובות מספיקות לאכיפת פסקי דין שניתנו בישראל.

השופט אוקון דחה את תביעת החברה, וביסס את החלטתו על כמה עובדות. לדידו, "ברור כי הסכם הביניים שינה את מעמדה של הרשות הפלשתינית בדין הישראלי, וזאת מעצם ההכרה בסמכותה בחלקים מתוך השטחים המוחזקים".

הוא כתב בפסק דינו כי "הכרה במעמד זה נושאת עימה משמעויות משפטיות רבות. למעשה, רכשה הרשות הפלשתינית מעמד של גוף מעין ריבוני, השולט בפועל על חלק ארץ מדיני".

לדבריו, "אחד הסממנים הבולטים לכך הוא הקמת משטרה פלשתינית. סממן אחר הוא קביעה המצמצמת את סמכויות השיפוט הישראליות, תוך העברת סמכויות השלטון ביחס למי שאינם ישראלים, גם אם הדבר לא נאמר במפורש, לרשויות המשפט הפלשתיניות".

השופט אוקון הוסיף ואמר כי למעשה לא ניתן להתעלם מההיבטים הריבוניים שהוקנו לרשות ולשטחיה, אשר חלקם באים לביטוי מפורש בהסכם הביניים ובחוק היישום, בעצם סיוג הכוחות המשפטיים הישראלים בשטחים.

לגישתו, הסכם הביניים מאמץ בפועל ביחסים שבין ישראל לבין הרשות הפלשתינית את הכלל הנוהג במשפט הבינלאומי המנהגי לפיו: "אין כפייה בין שווים". משמעותו היא שמדינה ריבונית אחת איננה שולטת על גוף ריבוני אחר ואיננה שופטת אותו.

כתמיכה לדבריו, מציין אוקון את העובדה שבהסכמי הביניים אשר נחתמו עם ההנהגה הפלשתינית התבקשה ההסכמה הפלשתינית לכל פעולה של ישראל שיש בה כדי לפגוע בריבונות, לרבות הוצאה לפועל או אכיפה של פסקי דין פליליים.

לבסוף, דחה אוקון את טענת ההתרשלות של הרשות כלפי האגודה, ופסק: "עמידתה של הרשות הפלשתינית על רכישת סממני ריבונות, לרבות בתחום ההוצאה לפועל של פסקי דין זרים, היא חלק ממהותה של ההסכמה שהושגה וחלק מאינטרס לגיטימי מבחינתה של הרשות הפלשתינית".