הישראלים אוהבים לאכול הרבה לחם

שבוע ימים ויתרתם על הלחם ואכלתם רק מצות. האם הוויתור היה קשה? מתברר שכן. הישראלי הממוצע אוכל 134 ק"ג לחם ודגנים בשנה. כך עולה (יום ה', 20.4.06) מסקירה שערכה קרדיט אינפורמיישן אסוסיאיישן (CIA), מקבוצת גאון שוקי הון.

מהסקירה עולה, כי הישראלי מדורג במקום השביעי בעולם המערבי במדד צריכת הלחם לנפש, כאשר במקומות הראשונים בצריכת לחם נמצאות גרמניה וצרפת.

כמה משלמים על הלחם?

הישראלים מוציאים בשנה כ- 1.5 מיליארד שקלים על לחמים למיניהם, מתוכם כ- 600 מיליון שקלים על לחמים בפיקוח. עוד עולה, כי כשבועיים לפני חג הפסח ניכרת ירידה משמעותית במכירות הלחמים, אך בצאת החג מסתערים הישראלים על 550 המאפיות וחנויות הלחם המפוזרות ברחבי הארץ.

כ- 165 מאפיות וחנויות לחם ממוקמות באזור תל אביב והמרכז. אחר כך נמצא אזור בחיפה ובו כ- 85 מאפיות וחנויות לחם. בשאר אזורי הארץ מספר המאפיות וחנויות הלחם נע בממוצע בין 60-64.

נמצא כי כ- 50% מהלחמים הנקנים בישראל מיוצרים על-ידי שלוש מאפיות: אנג'ל, ברמן ודוידוביץ. מאפיות אלה, כמו גם מרבית המאפיות בארץ, מייצרות תמהיל מוצרים דומה, הכולל: לחם אחיד, לחם לבן, חלה, לחמים פרוסים ולחמניות, כאשר התחרות העיקרית ביניהן היא על איכות, מראה, טעם ואורך חיי המדף של הלחם האחיד הפרוס. תחרות נוספת של המאפיות היא דווקא בלחמים המיוחדים שהן מוציאות.

מממצאי הסקירה עוד עולה, כי כ- 40% ממכירות הלחם בארץ הן מכירות של הלחם האחיד המוגדר כ"לחם בפיקוח" (פיקוח מחירים של משרד התמ"ת, כששינוי במחיר נעשה על-ידי המדינה). מחירו הממוצע של לחם זה בשנים האחרונות נאמד בכ- 4 שקלים, כאשר עליית המחירים האחרונה היתה בחודש אוקטובר 2005. שאר הלחמים שאינם בפיקוח מוגדרים בשוק הלחמים כלחמים מיוחדים. בתחום הלחמים המיוחדים מככב הלחם הקל דל הקלוריות, כ- 50% ממכירות לחמים מיוחדים הן מכירות של לחם זה.

על-פי כלכלני CIA, בשנים האחרונות, עם כניסת מגמת הבריאות העולמית, יותר ויותר ישראלים רוכשים לחמי דגנים, לחם מקמח מלא, לחם שיפון ולחמים איכותיים הנאפים במאפיות בוטיק שונות. שוק הלחמים האיכותיים, היוקרתיים, נאמד בכ- 10 מיליון שקלים בשנה והוא נשלט בידי כעשרה אופי בוטיק שונים, המוכרים את לחמיהם במעדניות ובחנויות יעודיות מתמחות, בעיקר בערים הגדולות, תוך כדי פניה לפלחי אוכלוסיה מוגדרים. בין אופי הבוטיק: לחם ארז, לחם תושיה ועוד.

מהסקירה עולה, כי המאפיות זורקות מדי חודש כ- 2,000 טונות לחם, כארבעה מיליון כיכרות לחם מכל הסוגים, כולל לחמים מיוחדים. מדובר בכ- 150 אלף כיכרות לחם ליום שלא נמכרו והם נאספים על-ידי המאפיות, שמוכרות את רובן במחיר אפסי למאכל עגלים.