הערים הגדולות בארה"ב איבדו בשלוש השנים האחרונות מרבית מאוכלוסייתן, אולם כמעט לכולן נוספה אוכלוסיה בוגרת אקדמיה. כך מצאו חוקרים מסוכנות AP. ממצאים אלה מעלים את התקווה בקרב אזורים עירוניים, אשר נאבקו במשך שנים בבעיות כלכליות, איבוד מקומות עבודה והיווצרות שכונות מצוקה. מצד שני, חושפים ממצאי המחקר את בעיותיהן של מספר ערים, בייחוד הערים הצפון מזרחיות בארה"ב, אשר מפגרות אחר הדרום והמערב במשיכת כוח אדם משכיל.
"המדד האמין ביותר לבדיקת מצבה הכלכלי של עיר הוא אחוז האקדמאים שבה" אמר פרופ' נד היל, פרופסור להתפתחות כלכלית מאחת האניברסיטאות מקליבלנד. "על-מנת להצליח", הוא מוסיף, "על הערים להיות אטרקטיביות לאנשים משכילים".
על-פי הנתונים בשנת 2004, אחד מכל ארבעה אנשים בגיל 25 ומעלה היה בוגר תואר ראשון. כ- 84% היו בעלי תעודת בגרות או תעודה שוות ערך. לשם השוואה, בשנת 1970 רק אחד מכל 10 מבוגרים היו בעלי תואר ראשון ולמחצית מהמבוגרים היתה תעודת בגרות מלאה.
מנתוני החוקרים עולה עוד, כי בשנת 2004 היתה העיר וושינגטון - העיר המשכילה ביותר, עם קצת יותר ממחצית מהאוכלוסיה הבוגרת בעלת תואר ראשון. לא הרחק ממנה נמצאת העיר סאן פרנסיסקו, ואחר כך נורט'-קרולניה ואוסטין.
מולי וונקל, דוקטור לאדמיניסטרציה חינוכית, סיפרה כי החליטה לעבור לאזור וושינגטון בגלל העבודה. לדבריה, התרבות שקיימת בעיר היא זאת שדחפה אותה החוצה מאזור הפרברים. וונקל, בת 51, גדלה במזרח טנסי ועבדה בחברת תוכנה. היא רכשה לאחרונה בית בוושינגטון. "אני ממש נהנית ללכת ברחובות ולצפות בארכיטקטורה של העיר והדרך שבה האנשים שיפצו בתים בני 100 שנה", היא מספרת. "אני מאוד אוהבת נוף ואת המגוון הרחב של האוכלוסיה בעיר: רווקים, הומו-סקסואלים, אנשים צעירים ומבוגרים".
חוקרי AP ערכו מפקד אוכלוסין ב- 21 הערים הגדולות החל משנת 1970 עד שנת 2004. הם השתמשו בנתוני המפקד משנת 1970 עד שנת 2000 ובסקר של השלכה המרכזית לסטטסטיקה האמריקנית משנת 2004. 21 הערים נבחרו על-פי גודלן ומיקומן. החוקרים הרחיבו את הנתונים שנאספו בשנת 2004 וכללו במחקר את כל 70 הערים בעלות אוכלוסיה של 250 אלף אנשים ומעלה.
במחקר נמצא כי בעוד שרוב המדינות הצפון מזרחיות הינן בעלות אחוז גבוה של בוגרי אקדמיה, אין הדבר נכון לגבי הערים הגדולות באזור זה. מסצ'וסט, קונטיטק וניו-גרז'י היו בקרב חמש המדינות המובילות בעלות אחוז גבוה של בוגרי אקדמיה בשנת 2004. אולם המדינות הצפון מזרחיות לא הצליחו להכניס אף עיר לרשימה החמש המובילות, ורק אחת מהאזור,בוסטון, נכנסה לרשימת ה-20 המובילות.
"ערים בעלות אחוז נמוך של בוגרי אקדמיה נתקלות בקושי ליצור מקומות עבודה מכניסים. עובדה זאת, יוצרת את הקושי למשוך יותר אוכלוסיה אקדמאית לעיר". מסביר ריצארד וודר, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת אוהיו. ערים כגון: ניו-ארק, ניו-גרז'י, דטרויט, מישיגן, קליבלנד ואוהיו הינן באופן יחסי בעלות אחוז נמוך של בוגרי אקדמיה, דבר אשר מסביר מדוע הן נאבקות להתאושש מהידרדרות כושר הייצור בארה"ב.
"חברה משלמת יותר עבור הידע של האנשים מאשר הכוח פיזי שלהם" מסביר פרופ' וודר. בוגרי אקדמיה עשו בשני שליש יותר כסף מאשר בוגרי תיכון בשנת 2004, כך על-פי נתוני הלשכה. ההכנסה הממוצעת, (הנקודה שבה מחצית עושים יותר ומחצית עושים פחות) לבוגרים בעלי תואר אקדמי היתה 42,404 דולר, ואילו בוגרי תיכון קיבלו הכנסה ממוצעת של 25,360 דולר. מבוגרים אשר לא סיימו תיכון קיבלו הכנסה ממוצע של 18,144 דולר בלבד.
וונקל, ילידת טנסי, ציינה כי אין בכוונה לעזוב את וושיגנטון. לדבריה, היא לא מוכנה לוותר על המסעדות, המוזיאונים והתחבורה הציבורית הנוחה, ומכנה את כל אלה: "סיביליזציה".
"מאז ומעולם הייתי נערה קטנה מהפרברים, ולא ידעתי אם אני אוכל להסתגל לגור בעיר הגדולה. כעת אני לא מוכנה לחזור לחיות בפרפברים", מסכמת וונקל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה