מורה נבוכים לקביעת שכר המינימום

בחג הפסח בו משפחות רבות בישראל נאספות וחוגגות יחד את חג החירות, יש משפחות בהן השמחה דלה. במשפחות אלה שולחן הסדר אינו מלא בכל טוב והתקווה לחיים בכבוד היא לא כה טריוויאלית. בחלק ממשפחות אלה ישנם אנשים עובדים המקבלים שכר מינימום. אנשים אלה שומעים חדשות לבקרים את הדיון בנושא העלאת שכר המינימום. כחלק מהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי נעשה מחקר שבוצע במרכז המידע והמחקר של הכנסת ובו נרמז כי שכר המינימום בישראל אינו מאפשר קיום בכבוד. המחקר שנכתב על ידי שלי לוי ואושר בידי מנהלת מחלקת המחקר ד"ר שירלי אברמי סוקר, בוחן ומשווה בין הסדרי שכר המינימום בשמונה עשרה מדינות בעולם, וביניהם ישראל. כמו כן מוצגות מספר השפעות שכר המינימום על המשק, שוק העבודה ועל העובדים עצמם.

המחקר מציג מדינות שאופי חקיקת שכר המינימום בהם מתחלק לשלושה גורמים – חקיקה, הסכם עבודה לאומי והסכמים קיבוציים. בכל מדינה שנבחנה במחקר יש תנאים שונים לקבלת שכר המינימום כגיל מינימום או סטאטוס האזרחים כמעוטי יכולת. המחקר המתבסס על נתונים משנת 2002, מגלה כי במדד גובה שכר המינימום שנמדד בעזרת שער הדולר, התייצבה ישראל במקום ה – 12 מתוך 14 מדינות נמדדות. מצד שני, הגיעה ישראל למקום השלישי בין 11 מדינות במדד שיעור שכר המינימום מסך השכר החציוני, כלומר מסך ממוצע המשכורות במדינה.

שכר המינימום נחשב לרמת השכר המינימאלית שמעסיקים מחויבים לשלם לעובדיהם, כאשר לשכר המינימום שתי מטרות. האחת, מטרה חברתית כלומר הגנת העובדים מפני ניצול המעסיקים ובנוסף, ניסיון להבטיח לעובדים יכולת קיום רמת חיים נאותה. המטרה השנייה היא מטרה כלכלית, כלומר עידוד הצטרפות עובדים לשוק העבודה כך שיתרמו לצמיחת המשק.

אולם, כותבת המחקר טוענת כי "המטרה המרכזית של שכר המינימום היא צמצום העוני בקרב העובדים בשכר נמוך". המחקר מציג שתי שיטות למדידת עוני, אחת המגדירה את קו העוני בישראל כרמת הכנסה השווה לחמישים אחוזים מהנטו של ממוצע המשכורות בישראל. השיטה השנייה מתבססת על סל הצריכה וההוצאות של משקי בית ועל הצרכים הבסיסים של אדם בישראל. לפי השיטה הראשונה, קו העוני למשפחה בת שלוש נפשות בישראל הייתה בשנת 2001 3667 ₪. לפי השיטה השנייה הכנסת הסף למבוגר ללא ילדים הייתה בשנה זו 3473 ₪ ואילו הכנסת הסף למשפחה בת שלוש נפשות הייתה 5956 ₪. יש לציין כי בשנת 2001 שכר המינימום עמד על 3266 ₪ ואילו כיום שכר המינימום עומד על 3456.58 ₪. אם כן, ניתן לראות כי ישנם מצבים בהם שכר המינימום נמוך מהכנסת הסף, תופעה שלא מתיישבת עם המטרה המרכזית של שכר המינימום.

תופעה נוספת המעוררת מחלוקת בקרב החוקרים וקובעי המדיניות היא קביעת שכר המינימום. בישראל, שכר המינימום נקבע לפי מנגנון אוטומטי המצמיד את שכר המינימום לשכר הממוצע במשק. כך יוצא שהשכר בענפים בהם שכר העבודה הינו נמוך, מושפע מעלייה או ירידה בענפים אחרים במשק. המחקר טוען כי בשנים האחרונות, בעקבות עלייה בשכר הענפים עתירי הידע, מתקשים המעבידים בענפים אחרים לעמוד בהוצאות המשכורות, עובדה היכולה להוביל לפיטורי עובדים. המחקר מגלה כי גם בהולנד שכר המינימום נקבע לפי מנגנון אוטומטי. אך כדי שתופעות כפיטורים וקיצוצים עקב אי יכולת עמידה במשכורות לא יתרחשו, נקבעו תנאים בהם השכר לא יעודכן אוטומטית אלא רק לאחר הערכת מצב. תיקון מעין זה בקביעת שכר המינימום יכול למנוע תופעות לא רצויות גם במשק הישראלי ואולי יש לבחון את האפשרות לאמץ את השיטה ההולנדית.

כמו כן, ישנם חוקרים הטוענים כי העלאת שכר המינימום יכולה לפגוע במשק. חוקרים אלה טוענים כי העלאת שכר המינימום עלולה להוביל לירידה בהיקף התעסוקה. העלאת השכר עלולה לגרום למעבידים לפטר עובדים כדי לעמוד בדרישות הגבוהות של תשלום שכר המינימום. אפשרות נוספת העומדת בפני המעסיקים שלא יכולים לשלם את המשכורות היא להעביר את העסק כולו למדינות בהם שכר המינימום נמוך יותר ממדינת האם.

בעיה נוספת שעולה במסמך היא אכיפת קיום ההסדרים בכל הקשור לתשלום שכר המינימום. המחקר קובע כי זו נקודת התורפה העיקרית ברוב המדינות, בדרך כלל משום חששם של העובדים להתלונן מתוך דאגה למקום עבודתם. לכן, מדינות רבות הקימו יחידות של פקחי עבודה שתפקידם ביצוע בדיקות יזומות ברחבי המדינה. מעבידים הנמצאים אשמים באי סדרים או הפרות חוק מוצאים עצמם לעיתים נקנסים ובחלק מהמדינות, מאחורי סורג ובריח.

בסופו של דבר השאלה המרכזית במסמך היא האם שכר המינימום הוא באמת הדרך הטובה לצמצום העוני. מחברת המסמך אינה מציגה מסקנה חד משמעית, אך טוענת שלא ניתן לקבוע כי העלאת שכר המינימום תפחית את העוני ותצמצם את אי השוויון. אולם, ניתן לקבוע שהעלאת שכר המינימום יכולה לגרום לשיפור בחייהם של עובדים מסוימים, אך ככל הנראה אותה העלאה תגרום לפיחות באיכות חייהם של עובדים אחרים.

המחברת מציעה לבחון אמצעים נוספים להפחתת אחוזי העוני בישראל, אם על ידי חיזוק מערכת הרווחה או הגברת האחריות של המעסיק כלפי עובדיו. כמו כן, המסמך טוען כי אין שיטה אידיאלית לקביעת שכר המינימום ומציע לבחון דרכים נוספות כמס הכנסה שלילי. המס העשוי "להניב תוצאות טובות מבחינת העובדים והמשק".

כמעט כמו כל דבר בחיים , גם את נושא שכר המינימום ניתן לראות ממספר נקודות מבט. וכמעט כמו כל דבר בחיים, גם בנושא זה יש להגיע לדרך המלך על ידי שילוב אותן נקודות מבט. ההנחה היחידה שלפי דעתי אין לוותר, היא החובה של המדינה לקיים בכבוד את אזרחיה, העובדים והמעסיקים. לכן יש לקבוע את שכר המינימום מנקודת מבט כוללת שתביא בחשבון את כל המשתנים, כך שבסדר הבא לא יהיו משפחות בהם השמחה תהיה דלה.