מספר האמריקנים המתנתקים מטלפון קווי עולה בהתמדה

אחוז הצרכנים אשר התנתקו לחלוטין מקווי טלפון נייחים בארה"ב עלה בתוך שנה בודדת ל- 8% מכלל בתי האב שבבעלותם מכשיר טלפון סלולרי, וזאת לעומת 5% מבעלי הטלפונים הסלולריים בשנה שעברה. כך עולה ממחקר חדש של חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ'. הסיבה לכך היא שיותר ויותר אמריקנים מחליטים שאפשר לסמוך בלעדית על הטלפון הסלולרי, ולהתנתק לחלוטין מהטלפון הקווי.

נתוני המחקר של פורסטר מלמדים כי 8%, או אחד מכל 13 בתי-אב שבבעלותם טלפון סלולרי, אינם מחזיקים עוד בבעלותם בטלפון קווי. במספרים מוחלטים, מדובר על למעלה מ- 6 מיליון בתי-אב בארה"ב, או כ- 6% מכלל האוכלוסיה, אשר מסתמכת כיום בלעדית על טלפונים סלולריים.

"בארה"ב אימצו תוכנית ניידות מספרים בטלפונים ניידים, הדומה לזו המוצעת גם בישראל. הכוונה היא לכך שכל לקוח יכול לעבור מחברה סלולרית אחת לשנייה, ולשמור את המספר הסלולרי שלו - דבר אשר מפחית את מחסומי המעבר מספק סלולרי אחד לאחר.

המחקר של פורסטר מלמד כי תוכנית ניידות מספרים זו בטלפונים הסלולריים, האיצה את ההינתקות מהטלפונים הקוויים. צרכנים חששו עד כה לנתק את הטלפון הקווי, כי באמצעותו אפשר להשיגם כל הזמן, גם אם החליפו ספק סלולרי ומספר הטלפון הנייד שלהם השתנה. כיום, כאשר ניתן לשמור על המספר הסלולרי, סיבה זו אינה קיימת עוד", אומרת מרלין שחם, מנכ"ל פורסטר ריסרץ' ישראל.

"מה שמתרחש כיום בשוק האמריקני עשוי ללמד במידה מסוימת על מה שעשוי להתרחש גם בשוק הישראלי. עד היום, נהוג היה לחשוב שרוב ההתנגדות לניידות מספרים בשוק הסלולרי הישראלי היא מכיוון החברות הסלולריות, משום שתוכנית זו מפחיתה את חסמי המעבר מחברה לחברה, ולכן עשויה לפגוע בהן. אולם, מנתוני המחקר של פורסטר עולה כי נפגעת פוטנציאלית גדולה כתוצאה מניידות מספרים בטלפוניה הסלולרית עשויה להיות דווקא חברת בזק, המספקת קווים נייחים", מציינת שחם.

מהמחקר עולה, כי השקעות גדולות שביצעו המפעילים הסלולריים האמריקנים ברשתות שלהם, וכן הצעת תוכניות מחירים גמישות יותר, שיפרו את תפישת הלקוחות אודות המכשירים הסלולריים, והפחיתו את החשש מניתוק הטלפון הקווי. עם זאת, החשש העיקרי בקרב אלה שלא מוכנים להתנתק מהטלפון הקווי נוגע לביטחון האישי, ולהסתמכות בלעדית על הטלפון הסלולרי.

למתנתקים מהטלפונים הקוויים בארה"ב יש כמה מאפיינים. המתנתק הממוצע הוא גבר רווק, בן פחות מ- 35 שנה, ובדרך כלל הוא מרוויח פחות מהממוצע לכלל קבוצת בעלי הטלפונים הסלולריים, וגם רמת ההשכלה שלו נמוכה מהממוצע של קבוצה זו. עם זאת, לגבי כל אחד מהמאפיינים הללו, ההבדלים הולכים ומצטמצמים בין מי שהתנתק מטלפון קווי לבין צרכן ממוצע בעל טלפון סלולרי, וההבדלים כיום הם קטנים בהרבה מכפי שהיו לפני שנתיים.

בפורסטר מציינים, כי ככל שהצרכן שבבעלותו טלפון נייד הוא צעיר יותר, כך גדל הסיכוי שהוא התנתק מהטלפון הקווי. בקרב קבוצת גילאי 18-24 התנתקו כבר מהטלפון הקווי כ- 25% מבעלי הטלפונים הניידים, ובקבוצת גילאי 25-34 התנתקו כבר מהטלפון הקווי כ- 15 אחוז מבעלי הניידים.

ככל שעולים בקבוצת הגילאים, כך אחוז המתנתקים יורד; קצת פחות מ- 10% בקבוצת גילאי 35-44 כבר התנתקו, וכן קצת פחות מ- 5% מגילאי 45-54. בפורסטר אומרים, כי אומנם במספרים אבסולוטיים התנתקו יותר צעירים, אך דווקא קצב ההינתקות בשנה החולפת גבוה בהרבה בקרב קבוצות הגילאים המבוגרים. כך, לדוגמה, קצב ההינתקות בקרב גילאי 18-24 גדל בכ- 25% בשנה החולפת, ואילו בקבוצת הגילאים 35-44, ההינתקות גדלה כמעט ב- 300%.

נתון מעניין נוסף העולה מהמחקר הוא שבעוד קצב ההינתקות מטלפונים קוויים בארה"ב תופס תאוצה, הרי בקנדה, צפונית לגבולה של ארה"ב, נשארים הצרכנים נאמנים לטלפונים הקוויים. רק כ- 2% מבתי-האב בקנדה שבבעלותם טלפונים סלולריים, הצהירו כי הם כבר התנתקו לחלוטין מהטלפון הקווי, וגם אחוז אלה המתכננים לעשות זאת בעתיד הקרוב נמוך בהרבה מאשר בארה"ב: 4% בלבד בקנדה, לעומת 9% בארה"ב.

הסיבה המובילה בקרב הקנדים לאי-הינתקות מהטלפון הקווי, היא עלות השירותים הסלולריים. סיבה נוספת שמציינים הקנדים היא כי הם פשוט לא מרגישים בטוחים להסתמך אך ורק על טלפון סלולרי.