הסרט הקלאסי "קזבלנקה", אשר הופק ב- 1942 בתקופת מלחמת העולם השנייה, נבחר לסרט בעל התסריט הטוב ביותר בכל הזמנים על-ידי איגוד הסופרים והתסריטאים של ארצות הברית. את התסריט לסרט כתב יוליוס ופיליפ אפשטיין.
הסרט בויים על-ידי מייקל קורטיז ומככבים בו המפרי בוגרט בתפקיד "ריק" ואינגריד ברגמן בתפקיד "אילזה". הסרט מתמקד בקונפליקט שנוצר בנפשו של ריק בין האהבה ובין המידה הטובה - עליו לבחור בין אהבתו לאילזה והצורך לעשות את הדבר הנכון ולסייע לבעלה של אילזה, לוחם המחתרת ויקטור לאזלו, להימלט על-מנת להמשיך במאבקו בנאציזם.
עוד בזמן הקרנתו היה הסרט להיט, אך במהלך השנים צבר קהל אוהדים נאמן, והוא נחשב כיום לקלאסיקה קולנועית, ולאחד מן הסרטים הטובים ביותר שנעשו בהוליווד מאז ומעולם. הסרט זכה בפרס האוסקר לשנת 1943 כ"סרט הטוב ביותר", ונראה כי סוד קסמו במרכיבים רבים, אשר אך השביחו עם הזמן - הכימיה בין שני כוכביו, ברגמן ובוגארט, עומק אפיון הדמויות בתסריט, הבימוי המדוייק, והדיאלוג המתוחכם, המתרכבים ביחד לכלל יצירה בעלת עוצמה רגשית הפועלת על הצופה באופן ישיר ורב כוח. גם משפטים מתוך התסריט הפכו לקלאסיקה עם הזמן, כמו המשפט "נגן זאת שוב, סאם".
בבסיס התסריט נמצאים האהבה, הכבוד וההקרבה האישית. זהו המשולש סביבו מתרחשת העלילה בשחור לבן, עם נגיעות של ריגול ואמירות פוליטיות. הסרט הפך להצלחה מיד עם ההקרנות הראשונות.
במפגש שהתקיים בשנת לרגל שישים שנה להופעתו של הסרט קזבלנקה, ניפצו קרובי משפחה של הכוכבים המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן כמה מיתוסים בנוגע לכימיה המיתולוגית שהזוג הפגין על המסך הגדול. אלמנתו של בוגרט ובנו נפגשו בניו-יורק עם שלושת בנותיה של ברגמן והמפגש חשף כי היחס בין בוגרט לברגמן במהלך הצילומים לא היה טוב וכי שניהם כלל לא אהבו את הסרט. מתברר שהקשר בין בוגרט לברגמן היה מקצועי בלבד לצורך קידום יחסי ציבור של הסרט, ולא היו ביניהם יחסי ידידות.
איגוד הסופרים והתסריטאים של ארצות הברית The Writers Guild of America - WGA)) בחר את מאה התסריטים הטובים ביותר מתוך סך של 1,400 עבודות שהוגשו לשיפוט לצורך הבחירה. סרטים נוספים שתסריטיהם זכו לכבוד לצד התסריט של קזבלנקה היו "הסנדק" שנכתב על-ידי מריו פוזו ופרנסיס פורד קופולה (מקום שני), "ציינה-טאון" של רוברט טאון (מקום שלישי) ו"האזרח קיין" (מקום רביעי).
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה