נדחה ערעורם של שודדי עובדת זרה

ביהמ"ש העליון דחה היום (א', 9.4.2006) את ערעורם של שני נערים אשר שדדו לפני כשנתיים עובדת זרה בתל אביב, וקבע כי עונשם סביר ומבטא נורמת ענישה מקובלת. עם זאת, ובהתחשב במאמצי השיקום של אחד מהם, קוצר עונשו בארבעה חודשים.

הצמד אורי מגננה ורועי בקלו, בני 20, הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לאחר שבחודש אפריל 2004 התנפלו על עובדת זרה שפסעה לתומה ברחוב בתל אביב. הם שדדו ממנה ארנק ובו כ- 2,500 דולר, 3,000 שקלים, כרטיסי חיוג, דרכונים זרים ומסמכים נוספים.

אחד מהם הגיח מאחוריה ולחץ על גרונה, והאחר הצטרף אליו ותקף אותה אף הוא, ותפס את ראשה, הסיט אותו הצידה והסיר ממנה את התיק. כתוצאה ממעשי התקיפה, נפלה האישה לקרקע. השודדים נמלטו, ובידם התיק, אך לאחר מרחק לא רב נתפסו, ואיתם חלק משלל השוד.

בגזר הדין, התייחס בית המשפט המחוזי בהרחבה לנסיבות ביצוע העבירה, לעברם הפלילי של המערערים, לגילם הצעיר, וליתר נסיבותיהם האישיות. הוא עמד, מצד אחד, על החומרה הרבה שבמעשה העבירה, שהיה מכוון כלפי עובדת זרה, חסרת הגנה, ובכך נוסף לו מימד מיוחד של חומרה. כן התייחס לעובדה כי לחובת שניהם שורה של הרשעות קודמות, המשקפות את מסוכנותם העבריינית, וכי ריצו בעבר עונשי מאסר. מצד שני, בית המשפט נתן משקל לגילם הצעיר של המערערים שהיה על סף בגירות בעת ביצוע העבירה, ולצורך מיוחד בממד שיקומי בענישה עקב כך.

שופט ביהמ"ש המחוזי, אורי שוהם, גזר על מגננה 5 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי, ועל חברו בקלו הוטלו 3 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

השניים ערערו לביהמ"ש העליון נגד חומרת עונשם, שלטענתם חורג במידה רבה מנורמת הענישה המקובלת במקרים כאלו וטענו כי העונש "מפליג בחומרתו". במהלך הערעור הוסכם כי הדיון בעניינם יושהה על-מנת לבחון את התנהגותם במאסר, שבמהלכו יהיו בפיקוח של שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן בעניין מגננה, אשר נידון כאמור לחמש שנות מאסר, העלה תמונה לפיה קיימת התקדמות חיובית בהתנהגותו ובסיכויי שיקומו. בנוסף, ציינו קציני המבחן כי ניכר מאמץ מצדו להתרחק משימוש בסמים, ואף שהיה מעורב באירוע משמעת בכלא, מאז אותו מקרה התנהגותו השתפרה. לאור תיפקודו התקין, הוצע לו להשתלב בתוכנית גמילה בכלא, והוא הביע מוכנות לכך. בנוסף, הוצג לביהמ"ש מכתב המציג תוכנית טיפולית מתאימה ואפשרית מחוץ לכלא, באם מאסרו יקוצר.

לעומת מגננה, התסקיר בעניין בקלו היה שונה באופן משמעותי. שירות המבחן תיאר את בקלו כבעל סיכון גבוה לבריחה, ולכן תנועותיו הוגבלו, וכמי שאינו מביע ענין בהשתלבות בתוכנית שיקום, אינו בקשר עם הגורמים הטיפוליים בכלא, ואינו משתף פעולה עימם.

שופטת ביהמ"ש העליון, איילה פרוקצ'יה, קבעה בפסק דינה כי העונשים שהשית עליהם ביהמ"ש המחוזי מבטאים נורמת ענישה ראויה וכי העונש אינו חורג ממתחם הסבירות. עם זאת, לאור מאמציו של מגננה להשתקם קוצר עונשו בארבעה חודשים ונקבע כי הוא יעמוד על ארבע שנים ושמונה חודשים, ואילו עונשו של בקלו נותר על כנו.