בעיות זכרון דורשות התיחסות רצינית

מטופלים המתלוננים על כך שהם מתקשים לזכור דברים מסויימים - במיוחד כשהם בסיכון גנטי למחלת אלצהיימר - עשויים להיות בסיכון גבוה להדרדרות קוגנטיבית, כך עולה ממחקר חדש.

חוקרים, מהמוסד למדע נוירולוגי והתנהגות בני אדם של אוניברסיטת קליפורניה, טוענים כי קיים בלבול רב לגבי תלונות על קושי בזכרון ולגבי השאלה האם יש להתייחס אליהן ברצינות או לא.

המחקר הוא אחד הראשונים המראה קשר בין תלונות לגבי זכרון לבין הדרדרות בתפקוד המוח המונחת ביסוד התלונה, ולמרות שלא כל תלונה תוביל לאלצהיימר חשוב, להקשיב לחולה כשהוא מדבר על הדאגה שלו לגבי בעיות הזכרון, מדגישים עורכי המחקר. הממצאים הופיעו ב"Archives of General Psychiatry".

המחקר בן השנתיים כלל 30 משתתפים, בגילאים 50-82 עם תלונות לגבי זכרון. בתחילת המחקר ובסופו, תפקוד המוח של המשתתפים הוערך על-ידי שימוש בבדיקת טופוגרפיה (PET - טכניקה של הדמיה רפואית) המודדת את הפעילות במוח על-ידי כך שהיא מגלה איזו כמות של גלוקוז עוברת תהליך של חילוף חומרים על-ידי המוח כ'דלק'.

בקרב כל המשתתפים, תדירות גבוהה יותר של תלונות זכרון נמצאה קשורה להדרדרות כוללנית של המוח, שהיא חלק נורמלי בתהליך ההזדקנות, ציינו עורכי המחקר.

עם זאת, אנשים עם APOE-4 - גן הקשור למחלת אלצהיימר, שעשו שימוש רב יותר באסטרטגיות פיצוי לבעיות הזכרון (לדוגמא, רשימות וניהול יומנים) הראו הדרדרות גדולה יותר באזורים הטמפורלים (בצידי הגולגולת, באזור הרקות) של המוח בהשוואה לאלו ללא APOE-4. האזורים הטמפורלים מעורבים בתפקודי זכרון.

הממצאים, מקווים החוקרים, יעזרו בסופו של דבר לזהות אלו חולים עשויים להנות ממעקב רפואי והתערבות מוקדמת בכדי למנוע או לעכב את התחלתה של מחלת אלצהיימר.