הנגיד: יש לטפל בבעית העוני

"בשנת 2005 נמשכה ואף התבססה צמיחת המשק והובלה גם השנה על-ידי המגזר העסקי. התוצר גדל בקצב מהיר - 5.2 אחוזים - וגידולו הובל גם השנה על-ידי המגזר העסקי, שהתרחב ב- 6.6 אחוזים. השיפור בסביבה המקרו-כלכלית ובמצבו של המשק התבטא בתחומים רבים". כך עולה מדוח בנק ישראל לשנת 2005, אשר הוגש היום (א', 2.4.06) לנשיא המדינה, מ"מ רה"מ וועדת הכספים.

מהדוח עולה עוד, כי האבטלה ירדה מרמה של 9.8 אחוזים בסוף 2004 ל- 8.8 אחוזים בסוף 2005, תוך עליית התעסוקה ושיעור ההשתתפות. כמו כן, גדל העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ונרשמו התפתחויות חיוביות בשוקי ההון.

ממלא-מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הדגיש לאחר שקיבל את הדוח, כי "ממשלת ישראל תשמור על הפרמטרים שאפיינו את הכלכלה. לא תהיה חריגה בהוצאות, לא נגדיל את הגרעון באופן שחורג מהפרמטרים ומהקו המנחה של המדיניות הכלכלית". הוא הוסיף, כי "נצטרך לשנות את סדרי העדיפות שקשורים לנושאים החברתיים וזהו עניין בעל חשיבות עליונה ליציבות הכלכלית. אנו רוצים להשפיע כדי שהפער החברתי ילך ויצטמצם והאוכלוסיה תהיה מעורבת בתעסוקה, ומספר האנשים שנמצאים במצוקה ילך ויקטן".

אולמרט המשיך ואמר, כי "אנו נמשיך לנהוג באחריות מוניטרית ומשמעת פיסקאלית" והוסיף, כי הוא מחויב באופן מוחלט לסיום הליכי חוק בנק ישראל.

נתונים נוספים העולים מהדוח, הם כי צמיחת המשק נשענה על תנאי רקע נוחים - המשך הצמיחה האיתנה בעולם ושיפור נמשך במצב הביטחוני - ועל המשך היישום של אסטרטגיה כלכלית התומכת בצמיחה מתמשכת. "תמהיל המדיניות המקרו-כלכלית שילב משמעת פיסקלית, שהתבטאה בריסון גידולה של ההוצאה ובהקטנה משמעותית של הגירעון, הפחתת מסים ומדיניות מוניטרית מרחיבה. אלה סייעו לניצול התנאים הנוחים ששררו במשק, וחוללו תגובה חיובית בשווקים", נאמר בדוח.

בשנת 2005 גברה השתלבותו של המשק הישראלי בכלכלה העולמית: היבוא מהווה כיום למעלה מ- 40 אחוזים מהתמ"ג, והיצוא - למעלה מ- 35 אחוזים; ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל - ישירות ובתיק ניירות הערך למסחר - הגיעו ל- 10.1 מיליארדי דולרים; השקעותיהם של תושבי חוץ במשק הישראלי הסתכמו ב- 10.8 מיליארדי דולרים, ומשקלם של הזרים במסחר הכולל בשוק שקל-מט"ח הגיע ל- 49 אחוזים. תהליך ההשתלבות בכלכלה העולמית חיוני להמשך צמיחתו של המשק.

המדיניות הכלכלית עמדה ביעדים

לדברי אנשי בנק ישראל, המדיניות המקרו-כלכלית ב- 2005 עמדה בשלושת יעדיה הכמותיים: עליית המחירים - 2.4 אחוזים - היתה בתחום היעד של יציבות מחירים, והגרעון - 1.9 אחוזי תוצר - וקצב הגידול של ההוצאה הממשלתית - כ- 0.3 אחוזים - היו נמוכים מתקרותיהם. הם מציינים, כי כך התאפשרה ירידה משמעותית של יחס החוב הציבורי לתוצר, אף כי הוא עדיין גבוה מאוד בהשוואה לעולם.

עוד הם מציינים, כי בשוק ההון, שבו בוצעו בשנים האחרונות רפורמות חשובות, היתה השנה התקדמות בשני תחומים: הוחל יישום המלצות "ועדת בכר" לצמצום החזקות הבנקים בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות, כדי להגביר את התחרות בשוק ההון ולהקטין את ניגודי העניינים, והושלם תהליך ביטול האפלייה לטובה של שיעורי המיסוי על השקעות בניירות הערך בארץ לעומת בחו"ל.

יש לטפל בבעיות החברתיות ובעוני שגדל

בשנים האחרונות גדל העוני בישראל - הן על-פי המדידה היחסית, והן על-פי מדידה המבוססת על סל צרכים חיוניים, זאת בהשפעת המיתון המתמשך של תחילת העשור והקיצוץ בקצבאות החל משנת 2002, אשר נועד להגדיל את ההשתתפות בשוק העבודה, ככלי חשוב לצמצום העוני בטווח הארוך.

בבנק ישראל ציינו, כי היעד המרכזי של המדיניות הכלכלית לשנים הבאות הוא ליצור את התנאים ההכרחיים לצמיחה בת-קיימא. צמיחה מתמשכת תגדיל את רווחת כלל הציבור, ותאפשר גם טיפול בבעיות החברתיות, ובייחוד בבעיית העוני.

עם זאת אומרים בבנק, כי לשם השגת יעדי המדיניות על הממשלה לשמור על משמעת פיסקלית, תוך חתירה להמשך תוואי פוחת של יחס ההוצאה הציבורית לתוצר ושל הגירעון התקציבי. בנוסף, המדיניות המקרו כלכלית חייבת לשמור על יציבות מחירים ויציבות פיננסית, ובמקביל לקדם את הרפורמות המבניות שנועדו לשפר את מצב התשתיות ולהגביר את התחרות במשק.

בבנק אומרים, כי יחד עם כל אלה נדרשת מדיניות מתמשכת וממוקדת לצמצום העוני. "חשוב שהקצאת המקורות לשירותי חינוך תבטיח רמת חינוך נאותה לאוכלוסיות החלשות, שתגביר, בטווח הארוך, את סיכויהן להשתלב בשוק העבודה". לדבריהם, לשם הפחתת העוני בטווח הבינוני נדרש מכלול צעדים, במסגרת רב-שנתית, אשר יתמקדו במגזרים המאופיינים בשיעורי עוני גבוהים במיוחד - עובדים בשכר נמוך, קשישים, חרדים וערבים. כמו כן, במקביל נדרשת התאמה מסוימת של חלק מהקצבאות למי שאינם כשירים להשתלב בשוק העבודה.

"חשוב להשלים את חקיקתו של חוק חדש לבנק ישראל, אשר יסדיר את עצמאות הבנק ויגדיר בבירור את מטרותיו ולקבוע מסגרות חדשות לקבלת החלטות ולשקיפות ציבורית", נאמר. כמו כן, מטרתו העיקרית של הבנק תוגדר כשמירה על יציבות מחירים לאורך זמן, בהתאם ליעד שקובעת הממשלה, תוך תמיכה במטרות אחרות - כולל צמיחה ותעסוקה - בלי לפגוע ביציבות המחירים לאורך זמן ותוך תמיכה בפעילותה הסדירה של המערכת הפיננסית.