גיל של בורר אינו שיקול לפסילתו

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (23.3.06) את עתירתם של האחים יוסף, אברהם ויצחק כדורי בבקשה לפסול את פסק הבורר, שניתן בחודש יוני 2005 על-ידי הרב שמואל מ.כהן בנושא חיובם בתשלומי מע"מ, בגין עסקות הנובעות מפירוק שיתוף נכסים עם גיסם, נעים כליף.

לפני כשלושים שנה הגיש נעים כליף, הנשוי לאחותם של האחים כדורי תביעה נגד האחים, בעניין קביעת חלקם של הצדדים בשותפות שהיתה ביניהם בקבוצת הקבלנות הירושלמית שהיתה בבעלותם. התביעה הוגשה אז לבורר הרב שמואל מ.כהן, עת היה בן 65.

בשנת 1989 ניתן פסק ובו נקבע כי על האחים להעביר לכליף נכסים שונים וכן לשלם לו סכום של 660,000 דולר. עוד פסק כהן, בנוסף לקרן, גם "דמי גבייה" בשיעור של 5% לכל 15 ימי פיגורים.

לאחר שהועבר לו סכום הכסף הגיש כליף תביעה נוספת, במסגרתה טען כי הסכומים לא שולמו בהתאם למנגנון "דמי הגבייה" שקבע הבורר.

יש לציין, כי לאורך השנים ביקשו האחים מספר פעמים, ובתיקים שהגיעו אף לבית המשפט העליון ולדיון נוסף, לבטל את פסק הבורר ואף דרשו להחליפו, אלא שדרישתם נדחתה.

במסגרת מחלוקת נוספת בין הצדדים, דרשו האחים כדורי, כי כליף ינפיק להם חשבונית ויעמוד בתשלומי המע"מ על הסכום שהועבר לו.

בחודש יוני 2005, כשהוא בן 95 פסק כהן כי כליף לא ישלם מע"מ על החלקים שקיבל וכי הוא רשאי לסרב להעביר סכום כסף זה לידי האחים כדורי. עוד קובע כהן, כי במידה ויחוייב כליף לשלם תשלומי מע"מ על חלקו, חייבים האחים כדורי להשיב לו את סכומי הכסף ששילם.

בעקבות זאת עתרו האחים לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה כי יש לבטל את פסק הבורר, בעיקר משום שכהן עבר את גיל 95, וכלל לא ברור אם הוא שהכריע וכתב את פסק הבורר.

לטענת האחים כדורי, בפסק הבוררות מתייחס כהן, אשר נפטר זה מכבר, אל עצמו "בגוף שלישי" וקורא לעצמו "הבורר", דבר המעלה חשד כבד כי הפסק כלל לא נכתב על ידו, אלא על-ידי בנו.

"לכאורה, נראה כי מדובר בפסק בורר תמוה", כותב השופט יוסף שפירא בפסק דינו, בהתייחסו הן לחלקים הכתובים "בגוף שלישי" והן לחיוב בריבית של 5% "קנס" שבועי בגין איחור בתשלום.

עם זאת דוחה השופט שפירא את טענות העותרים בקובעו, כי "גילו של בורר, גם אם מופלג הוא, אינו מהווה כשלעצמו, עילה לביטול פסק הבורר, כל עוד לא מוכח כי הבורר אינו כשיר".

לפי שפירא, מקריאת פסק הבורר עולה כי כהן היה צלול גם בגילו המופלג וכי לא הובאה כל ראיה לכך שהיה חולה, או במצב שאינו מאפשר לו לקבל החלטה. בנוסף נמצא כי אין זו הפעם הראשונה שכהן כתב "בגוף שלישי" וכי גם אם מדובר בחיוב בריבית גבוהה, אין הדבר מעיד על אי כשירותו של כהן לשמש כבורר בין הצדדים.

"פניה לבורר ליישוב סכסוך, יתרונות וחסרונות בצידה. איש איש ושיקוליו מדוע לפנות למוסד זה. עם זאת, בעלי הדין בני חורין הם להחליט אם ברצונם לברר את חילוקי הדעות בדרך זו, הן בשלב של קביעת תניית בוררות בהסכם, או בהסכמה מאוחרת יותר בעת פרוץ הסכסוך, ולקבוע אף את מיהותו של הבורר, את דרך ניהול הבוררות, ובנוסף לעמוד על כך שפסק הבורר יהא מנומק", כותב השופט שפירא בפסק הדין.

לדברי שפירא, האחים כדורי השתמשו בגילו של כהן כ"גלגל הצלה" לביטול פסק הבורר, וכי גם אם היתה מתקיימת עילת הביטול על-פי החוק, הרי שלא נגרם לאחים כל עיוות דין, דבר שהיה מותיר את פסק הבורר על כנו.

לבסוף מעיר השופט שפירא, כי "משבחרו בעלי דין לפנות להליך הבוררות, טוב יעשו אם יבחרו בורר המתאים למהות הסכסוך, ויקבעו בקפידה את דרך ניהול הבוררות".

בית המשפט דוחה את העתירה.