בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר (ד', 22.03.06) על רוברט רוזנברג, אשר הורשע על סמך הודאתו בביצוע ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, עונש של שישה חודשי מאסר, שנת מאסר על תנאי, ופיצוי כספי למוכרת בחנות התכשיטים שנפגעה בסך 4,000 שקלים
על-פי המפורט בכתב האישום, במהלך חודש מאי 2005, גמלה בלבו של רוזנברג החלטה לבצע מעשה שוד. במסגרת תכנון המעשה, הגיע לחנות תכשיטים ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שם ביקש מהמוכרת להציג בפניו שורה של צמידים, תוך שהוא רושם על כרטיס הביקור של החנות את מחירם.
ביום המחרת, בסמוך לשעה 13:30, הגיע הנאשם לחנות פעם נוספת, והפעם בכוונה לבצע את השוד. כשהוא מצוייד בגז מדמיע, נכנס רוזנברג וביקש מהמתלוננת להציג לו שוב את הצמידים שראה יום קודם לכן. משהציגה המוכרת בפני הנאשם את מגש התכישיטים, תקף אותה על-ידי התזת הגז בפניה ובעיניה, והיא פונתה מאוחר יותר לטיפול בבית החולים איכילוב.
באי-כח הצדדים הודיעו לבית המשפט על הסדר טיעון חלקי, לפיו הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן - עבירה של ניסיון שוד במקום עבירת שוד - כל זאת בשים לב לעובדה שאין בידי המדינה ראיות לכך שהנאשם גנב דבר כלשהו מהחנות. כמו כן הוסכם בין הצדדים על הגשת תסקיר לעונש, מבלי שיהיה הסדר לעניין העונש עצמו.
המדינה מצידה, עתרה להטלת עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי לטובת המתלוננת וקנס כספי, בעוד שהסניגוריה ביקשה להסתפק בהטלת עונש שאין בצידו ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח.
לבית המשפט הוגשו שני תסקירים מטעם שרות המבחן. בראשון, פירט השרות את היכרותו הקודמת עם הנאשם, על-רקע של עבירה כנגד בת זוגו משנת 98', שבגינה נמנע בית המשפט מלהרשיעו בדין. כמו כן פורטה ההיכרותו עם הנאשם במסגרת הליכי המעצר בתיק הנוכחי.
מתסקיר מאוחר יותר, עלתה תמונה של אדם שניהל עד כה אורח חיים תקין ונורמטיבי, אף שנסיבות חייו לא היו קלות כלל ועיקר. רוזנברג, תיאר התסקיר, התגורר עם בת זוגו המובגרת ממנו ב- 14 שנים משך שנים ארוכות, והיחסים ביניהם ידעו עליות ומורדות, כאשר שתי הסתבכויותיו הקודמות היו על-רקע של משבר ביחסים הזוגיים בינו לבין חברתו לחיים.
שרות המבחן, ציין בית המשפט, הציג מספר סימני שאלה אודות מידע שנמסר לו על-ידי הנאשם, החל מהצטיינותו בלימודים, עבור לשרותו הצבאי ביחידת חי"ר, עבודתו כקצין ביטחון במספר תפקידים, מעברו לתחום של אבטחת בכירים מטעם משרד הביטחון ומטעם השב"כ, ואבטחת שרים ושגרירויות במשך השנים.
שרות המבחן הטיל ספק בדברים אלה של הנאשם, נוכח מידע שהיה בידיו ושיש בו כדי להעיד על אי יציבות תעסוקתית - אך הלכה למעשה הצליח רוזנברג להציג בפני בית המשפט מסמכים המאשרים את גירסתו שלו דווקא.
מנגד, לא התקבל טיעונה של הסנגוריה, ששרות המבחן התרשל במילוי תפקידו וניסה להציג מצג שאינו משקף את העובדות לאשורן, ויש להניח, ציין בית המשפט, כי התייחס בתסקירו למידע שנמסר על-ידי הנאשם שלא היה מגובה במסמכים ותיעוד, כאשר האחרון לא הטריח את עצמו להמציא את המסמכים הרלוונטיים לשרות המבחן.
על-אף ששרות המבחן לא בא בהמלצה לגבי העונש, לא יכל בית המשפט להתעלם מדבריו של רוזנברג לקצינת המבחן לגבי תפקודו הנורמטיבי במשך השנים, יציבותו התעסוקתית, יחסיו התקינים עם בת-זוגו - שאומנם ידעו עליות ומורדות במשך הזמן, אך התלוותה אליהם אהבה, איכפתיות ודאגה - וכן המשבר אליו נקלע בעקבות ניתוק היחסים אשר הובילוהו לבצע את העבירה נשוא כתב האישום.
בנוסף, צויינה "התובנה וההפנמה של הפסול שבהתנהגותו, נטילת האחריות המלאה על מעשיו, החרטה הכנה אותה הביע פעם אחר פעם החל משלב מעצרו עבור להודאה בהזדמנות הראשונה בפני ביהמ"ש, עבור למפגשיו עם שרות המבחן בהם חזר פעם נוספת על דברי החרטה והצער, כמו גם ההבנה שלו לגבי הפסול שבהתנהגותו".
ב"כ המדינה, לא התעלמה מאותן נסיבות מקלות שעמדו לזכות הנאשם, אך הדגישה שאין די בנסיבות אלה כדי להצדיק הקלה מופלגת עימו עד כדי אי הטלת מאסר.
בין השאר צויינה הודעתו של הנאשם במשטרה, ממנה ניתן היה ללמוד שמעשיו לא היו אקראיים אלא תולדה של תכנון מוקדם וקפדני, תוך בחירה מדעת של אותה חנות לממכר תכשיטים לאחר שערך תצפיות במקום ובדק את דרכי המילוט, הצטייד בגז מדמיע, ביקר בחנות יום קודם לכן, והמתין כ- 4 שעות עד אשר נכנס לחנות וביצע את מעשיו, תוך בחירת הרגע המתאים מבחינתו.
ההגנה מצידה, בחרה להדגיש את נסיבות חייו הלא קלות של הנאשם, החל מעלייתו ארצה בהיותו נוצרי, הפירוד בין הוריו וניתוק הקשר בינו לבין הוריו הביולוגיים, רצונו לשרת בצבא - רצון שבא לידי ביטוי בשרות ביחידה לוחמת, תוך סיום שרותו הצבאי בהצטיינות ולשביעות רצונם המלאה של מפקדיו - ועבודתו בתפקידים ביטחוניים משך שנים רבות, בין השאר כמאבטח שגרירויות, שרים, וביתו של שמעון פרס בעת שזה שימש בתפקיד ראש הממשלה.
לבית המשפט אף הוגש מסמך, שהיה בו כדי להעיד על שביעות רצונו של פרס מעבודת הנאשם, כמו גם רצונו לסייע בידי הנאשם בפני גורמים אחרים שיכלו לפתוח דלתות לאחר שסיים את שרותו כמאבטח.
שופט בית המשפט המחוזי, כבוב חאלד, ציין בראשית גזר-דינו, כי "מקרה זה מעלה פעם נוספת את הקושי הלא מבוטל שניצב בפני ביהמ"ש לגזור את דינו של נאשם שהורשע בביצוע עבירה שהדעת מחייבת מיצוי הדין עמו, אך נסיבותיו האישיות הן כה חריגות ויוצאות דופן, עד אשר הן מעוררות התלבטות של ממש לגבי האופן שבו רצוי לסיים את ההליך לגביו".
מחד, ציין השופט, מעשים שכאלה, שנעשים תוך הכנה דקדקנית וקפדנית, שבסיומם מתבצע מעשה ניסיון השוד, אינם יכולים לזכות להתייחסות סלחנית מצד בית המשפט.
מנגד, התקבלה טענת ההגנה כי נסיבותיו החריגות של הנאשם מחייבות התייחסות של ממש מצד בית המשפט, כל זאת בשים לב לעובדה שאין מדובר בנאשם שבחר לו ביודעין אורח חיים עברייני, אלא במי שנסיבות חייו היו קשות מאד, והצליח לקבל את אמון מעסיקיו ומשרד הביטחון.
"לא בכל יום ביהמ"ש נתקל בנאשם שזכה וזוכה להערכות חמות מצד מעסיקיו, אך גם מצד אנשי ציבור רמי דרג, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכים שהוצגו לביהמ"ש".
גדר ההתלבטות, הדגיש השופט, נסובה סביב הגורמים אשר הביאו את הנאשם לבצע את המעשה נשוא כתב האישום, אולם גם לאחר שמיעת טיעוני הסנגוריה, "מתקשה אני להבין כיצד זה נאשם, בעל יכולות גבוהות וראויות כמו הנאשם שבפניי, מחליט לבצע מעשה כה חריג ויוצא דופן של ניסיון לשדוד חנות תכשיטים".
על אף הקושי להבין את פשר מעשיו של הנאשם, מצא בסופו של דבר בית המשפט, שראוי במקרה זה לחרוג מרמת הענישה הראויה והמקובלת, כל זאת בשים לב לאותן נסיבות מקלות שפורטו, וכן לעובדה שמדובר באדם שלחובתו הליך משפטי אחד שהסתיים בלא הרשעה, בן 36 היום, עובד מזה 8 חודשים במקום עבודה בו נדרש למאמץ פיזי ניכר, ושבת-זוגתו, ממנה נפרד משך שנים רבות, מצאה לנכון לבוא ולמסור עדות אופי חמה ואוהדת ביותר, "עד אשר זו התחננה על נפשו של הנאשם ועתרה לביהמ"ש שלא להחמיר עמו על-מנת לאפשר לו לשקם את חייו לאחר המשבר בין בני הזוג".
לאור האמור לעיל, בחר בית המשפט לקבוע עונש המעדיף את הפן השיקומי, מתוך תקווה שהנאשם אכן יצדיק את האמון שניתן בו. על רוזנברג הוטלו 6 חודשי מאסר - תוך כדי קבלת חוות-דעת בנושא כשרותו ויכולתו של הנאשם לשאת בעונש המאסר בדרך של עבודות שרות - שנת מאסר על תנאי, ופיצוי כספי למתלוננת בסך של 4,000 שקלים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה