הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון הגיע כמתוכנן לטורונטו (ד', 22.3.06) ונשא נאום בכנס שנערך בבית הכנסת הגדול "בית אמת" בעיר, שנועד לגייס תרומות עבור נכי צה"ל ובית הלוחם. בית הכנסת היה מלא מפה לפה. בסיום ההרצאה זכה יעלון לתשואות ממושכות מהקהל.
מחוץ לבית הכנסת התארגנה הפגנה קטנה של פעילים בארגון הקנדי "האופוזיציה נגד פשעי מלחמה", אשר קראה לממשלת קנדה לעצור את יעלון ולחוקרו בהתאם לחוק הקנדי על "פשעי מלחמה" שביצע בלבנון ובשטחי הרשות הפלשתינית. משטרת טורונטו מנעה קשר ישיר בין המפגינים לבין יעלון. בתוך בית הכנסת הוצבו מאבטחים נוספים שבדקו את הקהל.
כתב "שלום טורונטו", אוהד פס, דיווח, כי בנאומו מתח הרמטכ"ל לשעבר ביקורת על תהליך ההינתקות החד-צדדית שהיה לדבריו אחד הגורמים החשובים (לצד שחיתות הרשות הפלשתינית ומערכת החינוך של החמאס המושתתת על ערכי הג'יהאד) שסייע לחמאס להשיג את הניצחון הסוחף בבחירות לפרלמנט ואשר נתן דחיפה גם לרדיקליזם האיסלאמי העולמי. ההינתקות שידרה מסר של חולשה ישראלית ובריחה תחת אש, טען יעלון.
יעלון הזהיר מפני ביצוע מהלך הינתקות חד-צדדי דומה גם ביהודה ושומרון, העלול לדבריו ליצור מצב בו שדה התעופה בן-גוריון ומרכזי האוכלוסיה הישראלית יהיו נתונים תחת איום ישיר של הטרור. כלקח מההינתקות מרצועת עזה צידד יעלון בשמירה על גבולות בני הגנה והמשך השליטה הצבאית הישראלית בבקעת הירדן.
את המלחמה בטרור הציג יעלון כמערכה ארוכה הדורשת אורך נשימה של האוכלוסיה הנמצאת בחזית העימות ונחישות מצד דרג הקברניטים. לדבריו, מאז 1973 נמנעו צבאות ערב להגיע לעימות עם צה"ל בשדה הקרב מתוך הכרתם בעליונות הצבאית הישראלית והבנתם, כי נקודת התורפה הישראלית מצויה דווקא בעורף. עירק ב- 91 ומצרים בשנות ה- 60 נמנעו משימוש בנשק כימי שהיה בידיהם נגד ישראל, משום שהאמינו ל"שמועות" בדבר הימצאותו של "נשק אסטרטגי" בידי ישראל.
בסוגיית הקשר בין מוסר ללחימה אמר יעלון כי הוא אינו בטוח אם נכון לסכן חיילי חיילים על-מנת להימנע מפגיעה באוכלוסיה אזרחית. בעניין זה הביא יעלון תימוכין מהשימוש האמריקני בפצצות אטום בהירושימה ובנגסאקי במלחמת העולם השנייה, במטרה להכניע את הצבא היפני. הוא ציטט את הנשיא טרומן שאמר: "אומנם הרגנו 200,000 איש אבל האלטרנטיבה הייתה עלולה להיות נפילת קורבנות רבים יותר בשני הצדדים".
יעלון ציין, כי בקרב במחנה הפליטים ג'נין (אפריל 2002) נמנע צה"ל משימוש בארטילריה ובמטוסים כדי להימנע מפגיעה באזרחים. 23 חיילי צה"ל נהרגו בגלל הרמה המוסרית הגבוהה שאימץ צה"ל בלחימתו בטרור. מהצד השני, מבין 53 ההרוגים הפלשתינים רק חמישה היו אזרחים וגם בעניינם לא ברור אם נהרגו מאש צה"ל או מכדורי החמושים הפלשתינים.
בפרשת חיסול ראש הזרוע הצבאית של החמאס, סלאח שחאדה (יולי 2002), אמר יעלון, כי צה"ל יכול היה לפגוע בשחאדה במשך חצי השנה שקדמה לפעולה ואולם הוא נמנע מכך מחשש לפגיעה באזרחים. כדי להמחיש את הדילמה ציין יעלון, כי באותה תקופה בה נמנע סיכולו הממוקד פיקד שחאדה על הזרוע הצבאית והיה אחראי למותם של עשרות אזרחים ישראלים.
יעלון קרא לקהילה הבינלאומית לבוא חשבון עם אירן וסוריה בגין תמיכתם בחמאס ובארגוני הטרור הפלשתינים ולפרק את תשתית הגרעין של אירן בהקדם האפשרי.
צילום: יעלון וקונסול ישראל בטורונטו קובי ברוש (מימין)
צילום: הקהל בבית הכנסת מקבל בקימה את יעלון [צילום: שלום טורונטו]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה