"על מפלגות דתיות לקדם את חוק יסוד התורה"

אם אינך מועמד דתי הרי שאינך ראוי להיבחר. בתחילת החלטותיה קובעת הסנהדרין, כי מצווה להצביע בבחירות הקרובות לכל מפלגה שמנהיגיה שומרי תורה ומצוות. באשר להגדרת שמירת מצוות הכריזו הרבנים בכנס, כי אין לראות כמפלגה דתית מפלגה שתדרוש משאל-עם, או תבטיח קבלת תוצאותיו בנושא הקשור בהחלטה על מצוות התורה ובענייני מסירת שטחים בפרט.

הדברים נקבעו אמש (ג', 21.3.06) במושב מיוחד שערכו רבני הסנהדרין בבית כנסת דתי-לאומי בשכונת הר-נוף בירושלים. הכינוס נערך תחת הכותרת "בחירות או חירות". מארגניו מסבירים כי משמעות הכותרת נובעת מעומק דברי חז"ל "אל תקרי (תקרא) חָרות על הלוחות אלא חֵרות על הלוחות", רוצה לומר, לדבריהם, כי התורה שניתנה בסיני, היא המקנה לעם ישראל את חרותו ובינתו מכל המאיים לכלותו.

הסנהדרין הינה גוף רבנים גדול שהוקם בסוף שנת 2004 והוסמך כהלכה על-ידי הרב משה הלברשטם, ראש "העדה החרדית". הוא הסמיך את הרב שלמה בן שמעון שהפך לראש מועצת הסמוכים, והסמיך את דב לבנוני, רב בן 84 עם זיקה חב"דית. מועצת הסמוכים הסמיכה 200 רבנים לשמש כסנהדרין.

המשך תמיכת הסנהדרין בגופים פוליטיים וציבוריים בעתיד מותנה בעשייה של הנבחרים למען קבלת "חוק יסוד התורה". בסעיף חוק היסוד מוצע, כי חוקים המנוגדים לחוקי תורה אינם בגדר חוקי העם היהודי, ולפיכך אין להם תוקף. חוק המנוגד לחוקי תורה שיחקק בכנסת לרבות בחקיקת משנה, או יתפרש כך על-ידי גורמים משפטיים הוא חוק פסול הפוקע מאליו, כאשר סמכות החלטת הפקיעה מסורה לבית דין תורני מרכזי ובלתי תלוי (הכוונה לסנהדרין - ע.י.).

למעשה, משמעות הדברים הינה כי הסנהדרין מתנגדת למשאל-עם גם אם מבחינה דמוקרטית זוהי פעולה נכונה.

גוש חוסם לאחר הבחירות

מושב הסנהדרין קרא לכל המפלגות הדתיות להתאחד, או לנהל משא-ומתן משותף "כאיש אחד בלב אחד" עם היוודע תוצאות הבחירות לקראת משא-ומתן על הרכבת ממשלה לאומית, וזאת כדי להשפיע על קביעת קווי היסוד של הממשלה על-פי תורת ישראל ו"השגת מירב התפקידים והתקציבים למטרות המשותפות, כגון החינוך היהודי, חיזוק ההתיישבות והשכבות החלשות".

גם העניין החברתי והחינוכי אינו נפקד מהחלטות הסנהדרין. זו מצהירה כי תפעל להשליט חוקים חברתיים על-פי התורה, שיש בהם כדי לצמצם את העוני המתגבר בישראל. הסנהדרין קוראת לכל התנועות והמפלגות לדאוג לחינוכם של ילדי ישראל בכל בתי הספר ליראת שמים, ללימוד תורה, לשמירת שבת, לכיבוד אב ואם, לשמירת גדרי הצניעות בענייני משפחה ובממון.

גם נימה לוחמנית נגד חבר הכנסת הערביים מופיעה בקביעות הסנהדרין. "עם בחירתו של שלטון ערבי על-ידי הציבור הערבי, המכריז בפה מלא על כוונתו להשמיד את מדינת ישראל", נכתב בסוף ההחלטות, "חלה ביתר-שאת ההלכה של מלחמת מצווה 'להושיע את ישראל מיד צר'. לפיכך יש להשיב מלחמה שערה, להדביר את האויב ולגרשו מן הארץ".