"לא היה ספק, כי אלי ארוך סובל מחולי נפשי". כך כתבה הפסיכיאטרית ד"ר תמר אפרים, מבית החולים שיבא (תל השומר), בעקבות אשפוזו של ארוך בבית החולים ביולי אשתקד. המסמך נושא את התאריך 4 בספטמבר 2005, והוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת דיון בתיק שבו היה מעורב ארוך.
עוד כתבה ד"ר אפרים באותו מסמך: "במהלך תקופה אשפוזו אופיין אצלו מצב פסיכוטי, שהתבטא בהפרעות במהלך החשיבה, ובמחשבות שוא של גדלות ורדיפה.... הוא סובל מחולי נפשי, וההתלבטות שנותרה היתה, אם הוא סובל ממחלה ביופטרית או סכיזו-אפקטיבית. כמו-כן בלטה אישיות מופרעת... היענותו לטיפול תרופתי היתה ירודה במשך השנים, בעיקר מחששותיו לתופעות לואי... ארוך מתאר עצמו כגאון בתחום הפיננסי, תחום בו ידיעותיו מצומצמות ביותר... יש לו מחשבות על מוות, אך לא אובדנות".
במסמך נוסף, מ-26 בדצמבר 2005, שהוגש אף הוא לבית המשפט, כותבת ד"ר אפרים: "ארוך סובל מהפרעה סכיזו-אפקטיבית... הפרעות רבות לזכרון, חרדה רבה".
הפסיכיאטר ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, מ"מרפאת הבטים", כתב במסמך מ-23 ביוני 2005, שהוגש אף הוא לבית המשפט, כי ב- 1996 ניסה ארוך להתאבד על-ידי בליעת כדורים. לאחר-מכן השתפר מצבו הנפשי, אך משנת 2000 התערער שוב מצבו הנפשי, "כתוצאה מהסכסוך המשפטי" (עם חברת אילנות-בטוחה). לדברי הרופא, ארוך אושפז שלוש פעמים במחצית הראשונה של 2005, וזאת לפני האשפוז שבית החולים שיבא שדווח למעלה.
מצד שני, כותב הרופא, כי ארוך הוא "בחור חיובי, מחונך ביותר, משכיל ביותר, נפשו עדינה ופגיעה ביותר לאור החויה הטראומטית הקשה שעבר בשבעת החדשים האחרונים, במעצר". הוא מזהיר, לא ליצור עליו לחץ מיותר, "שעלול למוטט אותו ולגרום לנפילה ולחוסר תפיקדו עד כדי אובדנות". הרופא גם ממליץ "שלא יפגש עם מצבים וגורמים הקשורים לנפילתו הכלכלית, לרבות הופעה במקומות ציבוריים, אם כי אינו מסוכן לסביבה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה