חברת YES הגישה (יום ה' 11.7.02) לבית המשפט העליון עתירה דחופה למתן צו על-תנאי וצו ביניים, נגד ההחלטה לחייבה לשדר את הערוץ הים תיכוני בשפה הערבית של רשות השידור, לכל מינוי YES.
העתירה הופנתה נגד שר התקשורת, ראובן ריבלין, המועצה לשידורי הכבלים והלווין, רשות השידור וחברות הכבלים. YES דורשת כי החובה שהוטלה עליה, תבוטל עד לתום הליכי השימוע.
לטענת YES, הטלת חובה זו ניתנה בחוסר סמכות והיא פוגעת בזכות הקניין שלה בצורה מוגזמת. ההחלטה, טוענים ב-YES, התקבלה בהליך מנהלי לא תקין ואף מהווה אפליה חמורה ובלתי מוצדקת מאחר שהיא נעשתה מבלי שהוטלה חובה דומה על חברות הכבלים, אשר קיבלו פטור משידור הערוץ למנויי השירות האנלוגי.
שידור הערוץ הים תיכוני יביא לחשיפת הערוץ בפני מספר רב של צופים. אלא שהערוץ מיועד בראש ובראשונה לתושבי מדינות ערב. בישראל מרבית הציבור הערבי כלל אינו מנוי של שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל בכלל, ושל שידורי YES בפרט. בהתאם לכך, רק פחות מ-8% מבתי האב במגזר הערבי יוכלו לצפות בערוץ זה.
על-פי נתוני חברת YES, מתוך 260 אלף בתי אב המשתייכים למגזר הערבי, כ-200 אלף בתי אב אינם מנויים כלל על שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית. מתוך 63 אלף מנויי הטלוויזיה הרב-ערוצית המשתייכים למגזר הערבי, הוטלה החובה להעברת הערוץ רק ל-20.5 אלף בתי אב, בהם 13 אלף הם מנויי YES. בחברת הכבלים, לעומת זאת, לגבי 42.5 בתי אב מהמגזר הערבי המנויים על השידורים האנלוגיים אין כלל חובת העברה של ערוץ זה.
למיטב ידיעת YES, נתונים מספריים אלה כלל לא היו בפני המועצה והשר. לדעת החברה, החובה המוטלת באה רק כדי לאפשר שידורו של הערוץ לחלק מצומצם ומוגבל ביותר מתוך האוכלוסיה הערבית, תוך פגיעה חמורה ב-YES ובציבור הלקוחות.
חברת YES מדגישה בעתירתה, כי "מצוקת הקיבולת" בשידור הערוצים מחייבת היום שידור של ערוץ אחד על-חשבון ערוץ אחר. הערוץ, לטענת החברה אינו רלווונטי עבור 95% מלקוחותיה, על אף חשיבות המגזר הערבי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה