בימים אלה מציין "הקו-הפתוח" במשרד החינוך 15 שנים להיווסדו. במהלך השנים התגבש מעמדו של "הקו" כערוץ לפניות הקשורות לליבת חיי היומיום בבית-הספר - הלמידה, והאקלים הבית-ספרי - כמו למשל: שיתוף בתהליכי למידה והערכת תלמיד, בחירת תחומי לימוד, מגמות, או מסלולים, קביעת כללי התנהגות, תקנון בית-ספרי, ענישה, הליך הוגן.
במשך השנים עלה מאוד מספר התלמידים אשר פנו ל'קו הפתוח', וכיום ה"קו" מטפל בכ- 9,000 פניות בשנה לעומת 309 פניות בשנה הראשונה.
בשנת הלימודים תשס"ד עסקו 36% מפניות התלמידים בתחומים הקשורים לחיי היום יום בבית הספר, ואילו בשנת הלימודים תשס"ה עלה מספרם ל- 60%. 6% של מהפניות הן של אנשי חינוך, המבקשים להיוועץ בנושאים דומים. מניתוח הפונים לקו השנה שעברה עולה כי הבנים (58%) פונים לקבלת ייעוץ בקו יותר מהבנות (42%).
הנושא שהכי מעניין את התלמידים הוא בחינות בגרות: 30%. במקום השני - למידה והוראה (23%). 6% מהפניות בשנת תשס"ה עסקו בנושאי תשלומי הורים. 6.7% מהפניות עסקו בהתנהגות ומשמעות. רק 1.4% פנו בנוגע למצוקות אישיות.
כמו כן, עולה כי עיקר הפונים בשנה שעברה לקו הפתוח הם תלמידי החטיבות העליונות (33%), ובמקום השני - תלמידי בתי הספר היסודיים (22%). תלמידי חטיבות הביניים במקום השלישי (18%), ובמקום האחרון - גני הילדים (5%).
צוות הקו הפתוח כולל יועצים חינוכיים ופסיכולוגים המכוונים לתלמידים. הצוות מהווה כתובת היוועצות גם להורים וצוותי הוראה, בעניין הילדים/תלמידים. הצוות עונה על כל השאלות המטרידות את הפונים, מחרדות ופחדים לימודיים ועד בעיות חברתיות, כגון: מלחמות, רעידות אדמה וכו'.
מנהלת הקו הפתוח, ד"ר יעל רוטנברג, ציינה כי השאיפה היא להפוך את "הקו" ל"רשת", וליצור מערכת תקשורת מורכבת שבמרכזה התלמיד, ברוח הסיסמה "מקו-פתוח לרשת פתוחה".
למטרה זו נשלח לבתי-הספר בחינוך העל-יסודי עלון המיועד להפעלה בכתות, ובו דילמות חינוכיות-חברתיות הקשורות למעמדו של "הקו-הפתוח", כערוץ התקשורת של המשרד עם התלמידים. העלון מציע לבתי-הספר לתלמידים, להורים ולמורים - ליצור אלטרנטיבות בית-ספריות ל"קו" ולקיים פעילויות לקידום האקלים הבית-ספרי. כמו כן הוכרזה תחרות כרזות ל"קו-הפתוח" - בין תלמידי מגמת העיצוב בבתי-הספר העל-יסודיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה