ארגון אמנסטי מאשים את הפלשתינים בפשעי מלחמה נגד מתנחלים-אזרחים

ארגוני הטרור הפלשתיניים המבצעים פעולות טרור נגד ישראל, מבצעים למעשה פשעי מלחמה נגד ישראלים ואזרחים-מתנחלים. כך טוען ארגון אמנסטי, בדוח שהגיש בימים אלה.

הארגון לזכויות האדם - אמנסטי אינטרנשיונל, מפרסם דוח הקובע, כי התקפות של ארגונים פלשתינים חמושים על אזרחים ישראלים תואם את הגדרת הפשעים נגד האנושות, ואף עונה להגדרה של פשעי מלחמה בחוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

זוהי הפעם הראשונה שארגון לזכויות האדם מפרסם דוח מעמיק, העוסק בהתקפות טרור של פלשתינים נגד ישראל. הדוח מפורסם תחת הכותרת: "ללא הבחנה - התקפות על אזרחים בידי ארגונים פלשתינים חמושים".

על-פי הדוח, הפעולות להרג מכוון של אזרחים הן נפוצות ושיטתיות ומבוצעות כחלק ממדיניות מוצהרת של הפיכת אזרחים למטרה. מאז אירועי ספטמבר 2000 נהרגו למעלה מ-350 אזחרים יהודים, ובהם כ-60 ילדים מתחת לגיל 18.

ההתקפות אליהם מתייחס הדוח כוללות יריות, הטמנת מטעני חבלה ודקירות. 25 מהתקפות בוצעו על-ידי ערבים מתאבדים, שקשרו על גופם חגורת נפץ. התקפות אלו היו הקטלניות במיוחד וגבו 184 קורבנות.

הארגון קורא להנהגת כל הארגונים האחראיים (העיקריים שבהם: גדודי עז א-דין קסאם, הג'יהאד האיסלמי, החזית העממית וגדודי חללי אל-אקצא), להפסיק לאלתר כל פגיעה נגד האוכלוסיה האזרחית ישראלית.

הארגון תובע מהרשות הפלשתינית לעצור את המעורבים בהתקפות. הדוח מציין, כי הרשות אמנם עצרה מפעם לפעם אנשים המשתייכים לארגונים, אך השיקול ברבים מהמעצרים היה פוליטי, כדי להשתיק את יריביהם ולענות ללחצים ישראלים ובינלאומיים.

עוד נכתב כי יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, הצהיר על הפסקת הפיגועים, אך דבריו לא היו נהירים דיים. "הנשיא (ערפאת) גינה את ההתקפות על אזרחים בכמה אירועים, אולם לא ברור אם הצהרותיו מתייחסות להתקפות נגד אזרחים בכל שטחי ישראל והשטחים הכבושים או רק לאזרחי ישראל בתוך ישראל".

הדוח חושף את יחסם של תושבי הרשות לפיגועים, וקובע כי חלק מתושבי הרשות הפלשתינית שולל פעולות טרור, מבחינה מוסרית, אך קולם אינו נשמע מבין קולותיהם של תומכי הטרור.

הארגון קורא לממשלת ישראל להבטיח שכל פעולותיה של ישראל יהיו במסגרת החוק וימנעו הפרה של זכויות אדם. על-פי הדוח, פשיטות ישראל לשטחים כללו או הובילו הפרות חמורות של זכויות אדם. בין האישומים: התנקשות הצבא בחשודים גם במצבים של אי-לוחמה, כאשר היה ניתן לבצע מעצרים; מעצרים המוניים ללא הגשת כתבי אישום וללא משפט והרס של בתים של משפחות חשודים.