המלצה: רפורמה בשירותי הרפואה ומערכת האשפוז

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ממליץ למשרד הבריאות ולקופות החולים על הנהגת רפורמה בשירותי הרפואה ובמערך שירותי האשפוז, כשבמרכזם תעמוד טובתו של החולה.

בסוף השבוע שעבר התקיים במרכז טאוב דיון בנושא זה, בהשתתפות החוקרים ובראשם פרופ' שלמה מור-יוסף, מנהלי בתי-חולים בארץ, נציגי משרד הבריאות ונציגי קופות החולים.

המסמך הוכן על-ידי ד"ר יובל וייס, ד"ר יאיר בירנבאום ופרופ' שלמה מור-יוסף, והוא נובע מהמצוקה הקיימת במערכת הבריאות, על-רקע חוסר יעילות, כפילות ובזבוז זמן של החולים ושל הצוות הרפואי והאדמיניסטרטיבי. המסמך מציג מספר פתרונות לטיפול בחולה בין המרפאות לבין בתי החולים.

להלן שורת הרפורמות המוצעות בשירותי הרפואה ומערכת האשפוז

- הקמת משרד קשר רפואי בכל בתי החולים, שיפתור מיידית את המחלוקות בין קופת החולים ובית החולים, תוך חלוקת הסיכון והמימון ביניהם וללא מעורבות החולה. המשרד יהיה בעל סמכות ביצוע ויראה לנגד עיניו את טובת החולה;

- נציג אישי לחולה בתוך בית החולים - לכל מאושפז יהיה נציג אישי רפואי, אשר יהווה עבורו "מורה דרך" בכל הנוגע לטיפול בו במסגרת האשפוז. הנציג יסייע לחולה לשמור על זכויותיו ויסייע לו בהתמודדות עם כל בעיות חוסר המידע, וירכז את כל המידע הרפואי והתרופות ויעבירם ביום השחרור לרופא המשפחה;

- יצירת זיקה ושיפור הרצף הטיפולי בחולה באמצעות מודל מחלקת אם;

- יצירת ממשק מקוון בין מערכות המידע בארגוני הבריאות, במטרה ליצור תיק אישי ממוחשב לכל חולה ובו מידע זמין, רלוונטי ותמציתי אודותיו. התיק האישי ילווה את החולה מהמרפאה לבית החולים וחזרה לפי הצורך. החוקרים סבורים, כי מערכת כזו תייעל ותשפר את הטיפול בחולה ותמנע ביצוע בדיקות חוזרות ומיותרות. יצוין, כי משרד הבריאות התחיל לא מכבר ביישום ממשק זה ("רשומה רפואית לאומית").

מהפרסום של מרכז טאוב עולה תמונה קשה של יחסי הגומלין בתוך מערכת הבריאות בין בתי החולים מחד וקופות החולים מאידך, ההולכים ונעשים מורכבים ומסובכים.

המסמך מגלה, כי ישנו נתק הולך ומתעצם בין המערכת האמבולטורית למערכת האשפוזית והתוצאה היא העדר רצף טיפולי הפוגע בחולה. בנוסף, תגמול הקופות בגין שירותי הרפואה המתקדמים והטכנולוגיים, אינו מדביק את עלותם וגורם למתח ניכר בין המבטחים, המנסים לשמור על איזון תקציבי, לבין בתי החולים, המעונינים לפתח ולהנחיל את הטכנולוגיות החדשות.

כידוע, מציאות זו מביאה לעיתים את החולה למצב בלתי אפשרי, ובו בית החולים מעוניין לטפל בו בטכנולוגיה חדשנית, אולם הקופה שבה החולה מבוטח מונעת זאת. עם זאת, התקשורת בין קופת החולים ובית החולים לוקה בחסר והחולה המטופל בבית החולים מוצא עצמו במקרים רבים ככלי משחק בין השניים, כשהוא נבוך, חסר אונים ומתמודד עם חוסר מידע ואי-וודאות.

מנהל מרכז טאוב, פרופ' יעקב קופ, מסר: הרפורמה מציבה את טובת החולה ונוחותו כיעד מרכזי. החולה לא יועמד בתווך, בוויכוח בין הקופה המבטחת שלו לבין בית החולים, ברגע הקריטי של אשפוזו.

על-פי הנתונים, היחס בין מספר המיטות לגודל האוכלוסיה עומד על 2.13 מיטות ל- 1,000 נפש והוא נמוך לעומת המדינות המפותחות, כמו גם משך האשפוז הממוצע (4.2 ימים), שהוא מהקצרים ביותר בעולם המערבי.

כמו-כן, שיעור התפוסה בבתי החולים בישראל הוא מהגבוהים בעולם (96%). עוד עולה, כי עיקר ההכנסה של בתי החולים למימון פעילותם נובע ממכירת שירותי בריאות לקופות החולים (80%). יתר ההכנסה (20%), נובע ממכירת שירותי בריאות למבטחים ולגורמים אחרים, כגון: צה"ל, משרד הביטחון, הביטוח לאומי ומימון עצמי של המטופלים.