משעל: "מוכנים לשלום אמיתי"

משלחת החמאס, בראשות ח'אלד משעל, המבקרת בסעודיה, נפגשה אמש עם שר החוץ, סעוד אלפייסל, וראש המודיעין, מוקרן בן עבד אלעזיז. במוקד השיחות - בקשת החמאס להמשך הסיוע הכלכלי הסעודי לרשות הפלשתינית, גם לאחר הקמת ממשלת החמאס בשבוע הקרוב ויוזמת השלום הערבית לפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני (יוזמת סעודיה שאושרה בפסגת בירות במרס 2002).

לקראת הביקור החשוב בריאד, שינתה הנהגת החמאס את הרטוריקה בנוגע ליישוב הסכסוך עם ישראל. ערב מפגשה של משלחת החמאס עם הצמרת הסעודית הציגה הנהגת החמאס עמדה מדינית ועיקרה: קבלה משתמעת של יוזמת השלום הערבית ונכונות ל"שלום אמיתי" (בדומה לעמדת הרשות הפלשתינית). עמדות אלה הוצגו ביסוד דבריו של מנהג החמאס, ח'אלד משעל, בראיון לעיתון הסעודי "עוכאז" (11.03.2006):

ישראל היא זו שלא קבלה את יוזמת השלום הערבית - "הבעיה אינה בעמדה הפלשתינית ולא בעמדה הערבית, אלא הייתה תמיד בעמדה הישראלית. הפסגה הערבית ב- 2002 אימצה את יוזמת המלך עבדאללה (אז יורש העצר), ואולם ישראל הגיבה למחרת בפלישה לגדה המערבית, לפני שיבש הדיו מעל היוזמה. ארבע שנים עברו מבלי שישראל השיבה על היוזמה, לפיכך הבעיה איננה ביוזמה ולא בחמאס".

קבלה משתמעת של יוזמת השלום הערבית - "הדגשנו (הנהגת החמאס), כי נהיה בעמדה אחת עם הערבים והמוסלמים ונעביר ואת הלחץ אל הצד האחר (ישראל)... נדרוש מהקהילה הבינ"ל ללחוץ על ישראל עד שתקבל את הזכויות הלאומיות הפלשתיניות".

החמאס מוכנה ל"שלום אמיתי" - "הודענו (הנהגת החמאס), כי במצב שבו ישראל תודיע נכונותה ועל התחייבותה המעשית לנסיגה לגבולות 67', בכלל זה ירושלים, לזכות השיבה לפליטים ולעקורים, להרוס את הגדר, לפרק את ההתנחלויות ולשחרר את כל האסירים - אז תנועת החמאס לצד העמדה הערבית והאיסלאמית תהיה מוכנה לעשות שלום אמיתי".

ה"שלום אמיתי" מבוסס על צדק והשבת הזכויות - "על ישראל לשנות את מדיניותה ולהכיר בזכויות הפלשתיניות. אם כך יהיה, העמדה הערבית תהיה חיובית ותנועת החמאס תהיה מוכנה, יחד עם האומה הערבית, לעבור למשבצת החיובית, באופן שיצור שלום אמיתי, המבוסס על צדק, השבת הזכויות וסיום הכיבוש".

ישראל אשמה בהקפאת ההסכמים המדיניים "ישראל היא זו שבטלה את כל ההסכמים בפועל והפכה אותם חסרי משמעות... היא נושאת באחריות לכך ולא אנחנו (הפלשתינים). עם זאת הדגשנו שנתמודד עם המצב הקיים (כלומר - עם המציאות הקיימת ע"פ ההסכמים) ואח"כ נתקדם ממנו, על-מנת להגדיר את המטרות של העם הפלשתיני, תוך התבוננות על כל מה שקיים בהתאם לאינטרס הלאומי של העם הפלשתיני".

ההתנגדות לגיטימית בכל מקום שבו יש כיבוש - "הכיבוש עדיין לא הסתיים בעזה. ישראל עדיין מבצעת חיסולים ומפרה (את הריבונות הפלשתינית), באוויר ובמים הטריטוריאליים ושולטת במעברים. הגדה המערבית נתונה לחלוטין תחת שליטה ישראלית... ולכן מזכותנו להגן על עמנו ולבצע התנגדות כאמצעי ולא כמטרה. זו מדיניות הגנתית ולא התקפית, עד אשר נצליח לשחרר את ארצנו, נביא לסיום הכיבוש ונשיב את זכויותינו".

אכיפת המשמעת בהפסקת האש "כאשר החמאס תקבל לידיה את הממשלה יראו כולם משמעת גבוהה מאוד (לגבי השימוש בנשק). רובינו יישארו מופנים כלפי הכיבוש עד אשר יעזוב".

דבריו של משעל עולים בקנה אחד עם קווי היסוד של ממשלת החמאס שפורסמו אמש ובהם נעשה שימוש בטרמינולוגיה המדינית של הרשות הפלשתינית וה'פתח'. הסעיפים המרכזיים בקווי יסוד אלה הינם: הקמת מדינה פלשתינית עצמאית ריבונית שבירתה ירושלים, מחויבות לזכות השיבה שהיא זכות פרטית וקולקטיבית שאינה ניתנת למיקוח, ההתנגדות על כל צורותיה היא זכות לגיטימית של העם הפלשתיני לסיום הכיבוש ולהשבת הזכויות הלאומיות, הממשלה הפלשתינית תהיה מוכנה לשקול את עקרון המשא-ומתן אם תכיר ישראל בזכויות העם הפלשתיני, תוך מתן ערבויות נסיגה כוללת מהשטחים שכבשה ביוני 1967, כולל מירושלים המזרחית.

תחת הלחץ הבינ"ל הכבד והאיומים להפסקת הסיוע הכלכלי, החמאס מנסה למצוא נוסחה מדינית שתאפשר לה לאחוז את המקל בשני קצוותיו - המדינית והאידיאולוגית. הפתרון המסתמן - בהמשך לאימוץ אסטרטגיית השלבים של ה'פתח' והרשות הפלשתינית, מאמצת עתה החמאס גם את העמדה המדינית של הרשות הפלשתינית בנוגע ליישוב הסכסוך, כפי שהוצגה ע"י ערפאת ואבו מאזן.

בכך חותרת החמאס לעקוף את "מפת הדרכים" ולהציג עמדה מדינית שתהיה קבילה מבחינה בינ"ל. עם זאת, יש להדגיש, כי לא חל שינוי מהותי בעמדות החמאס, שביסודן אינן נבדלות מאלה של ה'פתח' בנוגע לפתרון הסופי של הבעיה הפלשתינית (נסיגה מלאה ושיבה מלאה עד חיסולה של מדינת ישראל).