תנובה תעשיות מזון הינה החברה המובילה בענף המזון והמשקאות

הפידיון בענף המזון ומשקאות הסתכם בשנת 2001 בכ-37 מיליארד ש"ח, קיטון ריאלי של כ-2.5% בהשוואה לשנת 2000. נתוני המועסקים בענף מעידים אף הם על ההאטה בענף, בשנת 2001 נרשם קיטון של כ-3% במספר העובדים לאחר יציבות שנרשמה בשנת 2000.

התמתנות קצב הצמיחה המאפיינת את השנים האחרונות הינה פועל יוצא של המיתון במשק והגידול באחוזי האבטלה. גורם נוסף המאט את התפתחות הענף הוא קצב הגידול המתון באוכלוסיה המגביל את צמיחת הענף בשוק המקומי, מחריף את התחרותיות ומעודד את מגמת המיזוגים והרכישות.

למרות ההאטה בביקושים הפגיעה בענף נחשבת יחסית קלה, ונובעת מכך שצריכת מוצרי המזון והמשקאות מהווה צורך בסיסי המושפע פחות מהמיתון, לעומת זאת ניכרת הפגיעה ברכיבי צריכה אחרים, כגון מוצרי בני קיימא שרשמו ירידה של כ-3.5%.

מניתוח מקיף שערכו כלכלני D&B דן אנד ברדסטריט ישראל על ענף המזון ומשקאות עולה, כי 34.8% מהחברות בענף מצויים בסיכון התקשרות גבוה מאוד עם חשש לכשל עיסקי.

מדד נוסף של החברה - מדד מוסר התשלומים - מצביע על 25% מהחברות והעסקים המפגרים בתשלומים לספקים.

תנובה תעשיות מזון הינה החברה הגדולה בענף המזון והמשקאות

את רשימת חמשת החברות הגדולות בענף מוביל קונצרן תנובה תעשיות מזון עם מחזור מכירות של כ- 1.328 מיליארד דולר, (המחזור כולל את חברת השיווק והגוף היצרני המהווה כ-85% מהכנסות תנובה ולכן נכלל בדרוג החברות התעשיתיות). אחריה קבוצת שטראוס-עלית עם מחזור מכירות של כ-710 מיליון דולר ואסם עם מחזור המסתכם בכ-496 מיליון דולר. את רשימת חמשת הגדולות סוגרת קוקה-קולה עם מחזור מכירות של כ-350 מיליון דולר.

מתחזקת מגמת המיזוגים, יצירת יתרונות לגודל וכניסת גורמים בינ"ל

ההתפתחויות בענף המזון והמשקאות הינם פועל יוצא של ההאטה הכלכלית ומבנה המשק.

בין הגורמים המשפיעים על הענף ניתן למנות את ההפסקה הכמעט מוחלטת בעליה לארץ וגודלו המוגבל של המשק, המקטין את אפשרויות הצמיחה. גורמים אלו הביאו לכך שמנוע הצמיחה העיקרי של חברות המזון והמשקאות הגדולות הינו תהליך של מיזוגים ורכישות, היוצר יתרונות לגודל. בין המיזוגים הבולטים אשר שינו את פני הענף מציינים כלכלני D&B את קבוצת שטראוס-עלית ואסם-טבעול, אסם-בית השיטה.

בד בבד מתחזקת מגמת הכניסה של גופים בינ"ל לשווקים בארץ. תהליך זה מאפשר שיתוף פעולה אסטרטגי ופיננסי נרחב ומקנה יכולות בשמירה על נתחי שוק קיימים, הרחבת החדירה לשווקים חדשים והצגת מוצרים חדשים.

בין הגורמים הבינ"ל שנכנסו לארץ ניתן לציין את שטראוס-עלית עם יונילבר, דנונה העולמית ופפסיקו, נסטלה העולמית עם אסם ובסט-פוד עם תמי. את חשיבות שיתוף הפעולה עם גופים בינ"ל ניתן ללמוד ממהלכי תנובה הפועלת להפרטת החברה, כדי לאפשר כניסה של משקיע חיצוני אשר יהווה מנוף צמיחה לפעילות החברה.

גידול שולי בצריכה הריאלית של מוצרי מזון

הצריכה הפרטית של מזון ומשקאות רשמה גידול שיא של כ-8.6% בשנת 94' הנובע מהגידול באוכלוסיה בשל העליה מחבר העמים. החל משנה זו החל הקיטון בצריכה אשר הסתכמה בשפל של 0.2% בשנת 98'.

ההתאוששות בשנת 00' הסתכמה כזמנית בלבד והגידול הריאלי בצריכה הפרטית הסתכם בשנת 2001 בכ-0.8% בלבד, נתון המשקף את הקיפאון בתפוקת הענף.

שיפור בסיכון הענפי ביחס לחודש קודם

מדד הסיכון של D&B על ענף המזון, משקאות וטבק מצביע על כך ש- 34.8% מהחברות והעסקים בענף הם ברמת סיכון התקשרות גבוהה מאוד. זאת בהשוואה לכ-35.3% מהעסקים בחודש הקודם.

כ-27.8% מהחברות בסיכון התקשרות ממוצע וכ-37.5% מהחברות והעסקים בסיכון התקשרות נמוך.

מדד אחר של החברה - מדד מוסר תשלומים - אשר פותח על-ידי כלכלני D&B, המצביע על כך ש-25% מהחברות והעסקים המפגרים בתשלומים לספקים, זאת בהשוואה ל-19.4%% בחודש קודם ו 17.4% אשתקד.

בדיקת ימי האשראי בענף העלתה, כי הפעילות בממוצע בענף מתייצבת על שוטף+ 60, תנאי אשראי יחסית נמוכים לנהוג במשק ומשקפים את יציבות הענף.

נמשכת מגמת הגרעון בסחר חוץ בענף המזון, משקאות וטבק

נתוני הסחר חוץ לענף מצביעים, כי בתחילת שנות ה-90' נרשם עודף יצוא. בשנה זו היצוא הסתכם בכ-640 מיליון דולר, לעומת יבוא של כ-400 מיליון דולר בלבד.

אולם בעקבות תהליך הגלובליזציה העובר על הענף והחשיפה ליבוא, מגמה זו החלה להשתנות ובשנים הבאות החל להרשם גידול עיקבי ביבוא. הגידול ביבוא ובמקביל הקיטון ביצוא הסחורות הביא לכך שבשנת 2001 נרשם יצוא של כ-417 מיליון דולר בעוד היבוא גדל לכ-870 מיליון דולר. תהליך זה הגדיל את הגרעון בסחר החוץ שהסתכם בשנת 2001 בכ-450 מיליון דולר, זאת לעומת כ-400 מיליון דולר בשנת 2000.