דוח: בתקשורת מעדיפים להפחיד

דיווח סנסציוני, לא מדוייק ולא מאוזן עשוי לערער את אמון הציבור במדע ואפילו לסכן את חייהם של אנשים, כך על-פי דוח שפרסמה Social Market foundation, קבוצת מחקר בבריטניה (SMF).

הדוח, שנקרא "מדע, סיכון ותקשורת - האם ה'עמוד הראשון' משקף את המציאות?", מדגיש כיצד דיווח לא מאוזן על ה'חיסון המשולש' (חצבת, חזרת ואדמת) היטה את דעת הציבור על החיסון והביא לירידה במתן החיסונים, ולכן גם לעלייה במספר המקרים של המחלות.

מחקרים זעירים - דיווחים עיתונאים עצומים

מחקר, שדווח עליו בהרחבה ופורסם בשנת 1998, מצא קשר בין החיסון המשולש לעליה בסיכון לאוטיזם ולמחלת המעי אצל ילדים.

"הדרך שבה דיווחה התקשורת על המחקר של אנדרו ווייקפילדס יצרה את הרושם המוטעה בקרב הציבור הרחב, כי ישנה כמות ראיות מכובדת, הן בעד והן נגד בטיחות התרופה, וכי הקהילה המדעית חלוקה בצורה הוגנת בדעותיה לגבי המחקר", נכתב בדוח.

דוח ה-SMF ממשיך ומציין, כי המחקר של ווייקפילדס זכה לביקורת רבה בקהילה המדעית וכי לא ניתן לאמת את תוצאותיו. יתירה מכך, עם הזמן, כשיותר ויותר ראיות הצטברו לטובת מתן החיסון, התקשורת לא הצליחה לתקן את דרך הצגת הדברים.

למרות שהכוונה היתה לתת כיסוי שווה בעד ונגד החיסון המשולש, כיסוי כזה בכל זאת אינו מדוייק, מאחר והראיות המדעיות הממשיות הן בצורה מכרעת לטובת החיסון.

חלק מהבעיה היא, כפי הנראה, העובדה שהתקשורת נוטה להעדיף את מה שנקרא "סיפורים מפחידים". ולמרות שעובדה זו הגיונית מההיבט המסחרי, הדוח של SMF מציין, כי העדפה זו הולכת יד ביד עם סכנה מאד ממשית של בלבול ומסירת מידע לא נכון לציבור.

לשקול את הסיכונים

נושא נוסף שהועלה בדוח הוא הצורך, כי המדענים והתקשורת יתארו את הסיכונים הבריאותיים בצורה ריאליסטית ובהקשר הנכון. בשעה שהתקשורת לעיתים קרובות מציגה סיפורים כעובדה, או כנתונים ברורים לחלוטין, הרי שהמציאות לעיתים קרובות יותר מסובכת.

על-פי דברי סר ג'ון קרב, יו"ר לשעבר של סוכנות תקני המזון הבריטית, היה ניתן לטפל בנושא החיסון המשולש בצורה יותר מוצלחת, על-ידי כך שהיו אומרים "כן, כל החיסונים נושאים עימם סיכון מסויים, אך הפעולה המסוכנת ביותר היא להמנע ממתן חיסון, אחריה לחסן נגד חצבת, חזרת ואדמת בנפרד, והכי פחות מסוכן הוא החיסון המשולש".