ועדה לקביעת מחיר סל ערוצים בסיסי לא הוקמה

בניגוד להחלטת הממשלה, לא פעלו משרד האוצר ומשרד התקשורת להגביר את חופש הבחירה של צרכני הטלוויזיה הרב-ערוצית. שני משרדים ממשלתיים אלו היו אמורים להקים ועדה שתפקידה נועד לקבוע סכום תשלום מירבי ללקוחות שאינם מעוניינים בשלל הערוצים שמציעות חברת הכבלים וחברת הלווין.

בסל הערוצים הבסיסי שקבעה הממשלה נכללים ערוצי רשות השידור (ערוצים 1 ו-33), ערוצי הטלוויזיה המסחרית (ערוץ 2 וישראל 10), שידורי חינוכית 23, ערוץ הכנסת (99), והערוצים הייעודיים (ישראל פלוס ברוסית, ערוץ המוזיקה 24, וכן ערוץ עתידי בערבית וערוץ למורשת ישראל).

בהחלטת ממשלה (4095 - הגברת חופש הבחירה של צרכן הטלוויזיה הרב-ערוצית) מיום 9.8.05 נקבע, כי על שרת התקשורת ועל שר האוצר לבצע את כל הפעולות הנדרשות על-מנת לאפשר לציבור לרכוש מחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית סל שירותי טלוויזיה בסיסיים, שיכלול חיבור לתשתית ההפצה של שידורי החברה, וקליטת הערוצים הנזכרים לעיל, וזאת לא יאוחר מיום 1.1.2007 ומבלי שהצרכן יחוייב ברכישת שירותים נוספים כלשהם.

לשם יישום ההחלטה היו אמורים השרים למנות, לא יאוחר מיום 15 בספטמבר 2005, ועדה בהשתתפות נציגי משרד התקשורת ומשרד האוצר, אשר אמורה היתה לקבוע עד ל-1.3.06 את סכום התשלום המירבי בו יחוייב צרכן הטלוויזיה הרב-ערוצית עבור רכישת סל שירותים בסיסי מחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית. התשלום אמור להתבסס על עלות הנגישות לתשתית ועלות הפצת ערוצי השידור הנכללים בסל, בתוספת רווח סביר למפעיל.

כאמור, שני המשרדים לא ביצעו את שהטילה עליהם הממשלה. ממשרד התקשורת נמסר בתגובה, כי הוועדה אשר היתה אמורה לפעול בהתאם להחלטת הממשלה, טרם החלה את פעילותה. והפנתה אותנו למשרד האוצר, אשר יזם מלכתחילה את החלטת הממשלה.

מבירור שעשינו במשרד האוצר מדוע לא הוקמה הוועדה, נמסרה ל-Nfc התגובה הבאה: "החלטת ממשלה זו, בנושא קביעת תעריף לסל שירותי טלוויזיה בסיסי, הינה חלק מחוק ההסדרים. עקב ההתפתחויות הפוליטיות והעדר חוק תקציב המדינה לשנת 2006 לא ניתן היה לקדם נושא זה. עם הקמת הממשלה החדשה יחוקק חוק התקציב לשנת 2006 ועימו גם חוק ההסדרים ואז יטופל גם נושא זה".