ההורה הישראלי למד לאזן בין צרכיו האישיים לצרכי ילדיו. נמצא כי הילד כבר אינו נמצא במקום הראשון בסדר העדיפויות של ההורה. מתברר שיותר ויותר הורים נוטים להתייחס אל צורכיהם כחשובים לא פחות. כך עולה (יום א', 5.3.06) ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה.
המחקר נערך בקרב כ- 250 הורים לילדים בני 10-14, נשואים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני, המתגוררים במרכז הארץ, בהנחייתם של פרופ' יוסי גוטמן וד"ר אמנון לזר.
"בקרב הורים רבים הולכת ומתבססת תפיסה לפיה הצבת צורכיהם לצד צורכי ילדיהם היא לגיטימית ואפשרית". כך אמרה החוקרת ד"ר אסנת דור, שערכה את המחקר במסגרת עבודת דוקטורט שנערכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.
המחקר בדק שלושה טיפוסי הורות: "המאזן", "שומר הגבול" וה"סתגלן". מממצאי המחקר עולה, כי מרבית ההורים בישראל (כ- 75%) משתייכים לטיפוס ה"הורה המאזן", כאשר האיזון הוא בדרך-כלל בין צורכי העבודה לצורכי הבית.
מצא כי ההורה הישראלי הממוצע מנסה אומנם להיות זמין לילדיו בכל עת, אך בו בזמן הוא אינו מוצא את הטעם ואפשרות ליצור גבולות ברורים בין סביבת הבית וסביבת העבודה ולכן מעדיף להמשיך את עבודתו גם מעבר לתחום העבודה - בביתו. הורה זה גם ישתף את ילדיו בהחלטות הגורליות במשפחה, אך ישמור לעצמו את ההחלטה הסופית. הוא יאפשר לילדו להיחשף לאמצעי התקשורת השונים כגון: טלוויזיה ואינטרנט, אך ילווה את התהליך בהסברים ותיווך מתוך תקווה כי הילד יגיע בעצמו למסקנות הנכונות.
מנתוני המחקר עוד עולה, כי רק כ- 5% הינם הורים המנסים להיות זמינים לילדיהם ללא גבולות ובכל עת. הורים אלו, "שומרי הגבול", מציבים את צורכי הילד במקום הראשון, הם בטוחים יותר בדרך ההתנהלות של חינוך ילדיהם, כמעט שאינם חשופים לבלבול, מבוכה או חוסר אונים ואינם מטילים ספק באשר לדרך הנכונה לפיה עליהם לחנך את ילדיהם.
"מגמותיהן של התמורות החברתיות האחרונות, מעלות לא רק תחומי התמודדות שונים מבעבר, אלא שהן אף גוררות עימן התפתחות של סגנונות הורים חדשים - השינויים באורח חיינו שוב מתגלים כמרכיב משמעותי וחשוב בהתמודדות היומיומית של ההורה בן - זמננו", אומרת החוקרת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה