שופטת בית משפט השלום בירושלים ד"ר מיכל אגמון - גונן קיבלה בשבוע שעבר את בקשתן של אישה ובתה התינוקת, והורתה לספקיות האינטרנט בזק בינלאומי וברק למסור שמות גולשים שפרסמו הודעות תגובה לכתבה ברשת.
הפרשה כולה החלה בחודש אפריל 2005, עת התפרסמה באחד מאתרי האינטרנט כתבה, שאין לה כל קשר לאישה ובתה. לכתבה פורסמו 247 תגובות, מתוכן 31 תגובות עסקו באם ובתה. התגובות המשמיצות שפורסמו עסקו בעיקר ברמיזות ובהשמצות ביחס לזהות הוריה של התינוקת, מנהגיה המיניים לכאורה של האם, והאשמות בדבר גניבת כספים שלכאורה ביצעה.
התגובות נכתבו ככל הנראה על-ידי עובדי מדינה, וכוונו נגד עובדת בשירות המדינה ונגד בתה התינוקת. האישה פנתה לחברות האינטרנט בבקשה לחשוף את שמות כותבי התגובות - אך נענתה בשלילה מנימוקי "שמירת פרטיות הגולשים".
לאור סירוב חברות האינטרנט פנתה האישה לבית המשפט בבקשה לחשוף את שמות הגולשים המגדפים מכיוון שהן מעוניינות להגיש תביעה בעילת לשון הרע נגדם. אולם, לאור העובדה שזהות המפרסמים אינה ידועה, לא יוכלו המבקשות לעשות כן, אלא אם יגלו המשיבות, ספקיות האינטרנט את זהות הגולשים.
התגובות, כמו רוב התגובות ברשת האינטרנט, נכתבו ללא שהכותבים הזדהו בשמם. האישה פנתה למנהל האתר, על-מנת שיחשוף בפניהן את כתובות פרוטוקול האינטרנט (כתובת ה-IP) של המחשבים מהן נשלחו התגובות. מהבדיקה שנערכה התברר, כי אין מדובר ב-31 גולשים אשר כתב כל אחד מהם תגובה לכתבה, אלא במספר נמוך הרבה יותר של גולשים, שהזדהו בכל פעם בשם אחר. גולשים אלו לא התנתקו מרשת האינטרנט בין תגובה לתגובה, כך שכתובות ה-IP שלהם לא השתנו.
בעתירתן טענו האם ובתה, כי התגובות שפורסמו באינטרנט עולות כדי לשון הרע והוצאת דיבה אודותיהן, ובכוונתן לתבוע את כותבי התגובות בגין לשון הרע. ואולם, אין ביכולתן לעשות כן כל עוד לא ייחשפו שמותיהם של בעלי כתובות ה-IP שאותרו. הן ביקשו מבית המשפט להורות לחברות האינטרנט לחשוף את כתובותיהם של המגיבים משום שאם לא ייחשפו שמות הכותבים, הן לא יוכלו לתבוע אותם בגין לשון הרע.
ברק ובזק בינלאומי הודיעו, כי המידע אודות הגולשים המגדפים נמצא בידיהן, אך הן מתנגדות לחשוף אותו מטעמים משפטיים.
בפסק דינה ציינה אגמון-גונן כי בעניין זה ניכרת כוונתם של המגיבים לפגוע באם ובתה, הן מתוכן הפרסומים, הן מנסיבות עשייתם. היא אף רואה בחומרה את הפרסומים, בעיקר כאשר מדובר בתינוקת אשר הועלו טענות שונות בדבר זהותו של אביה.
היא הדגישה כי המפרסמים לא הסתפקו בפרסום תגובה אחת אשר תבהיר את עמדתם, אלא חזרו על דבריהם פעמים רבות בצורות ואופנים שונים, כשהם מזדהים כאנשים שונים. בחלק מן המקרים הזדהו המפרסמים כאנשים המוכרים לאם, ופעם אחת אף הזדהו בשמה של האם, שכביכול מודה במיוחס לה.
אגמון-גונן קבעה כי עולה חשש ממשי להתקיימותה של עבירת לשון הרע. מסיבה זו, יש לדעתה מקום להגביל את חופש הביטוי של הכותבים, ולספק לאם ובתה את מבוקשן.
היא הורתה לחברת בזק בינלאומי ולחברת ברק לחשוף את שמותיהם של הגולשים ולמסור את המידע לאישה, על-מנת שזו תוכל לגבש תביעת לשון הרע נגד משמיציה.
בשא (י-ם) 4995/05
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה