אופטימיות - חיסון ממחלות לב

גברים עם ראייה 'ורודה' של החיים נוטים למות פחות ממחלת לב או שבץ מאשר עמיתיהם הפסימיים יותר, כך מדווחים חוקרים הולנדיים (ג', 27.2.06).

הממצאים, שפורסמו ב"Archives of Internal Medicine", מוסיפים לראיות כי אנשים אופטימיסטים מטבעם עשויים להיות בהחלט מזן חסין יותר. במחקר מוקדם גילו אותם חוקרים סיכון נמוך יותר למוות מכל סיבה בתקופת זמן נתונה בקרב מבוגרים בעלי גישה כללית אופטימית.

המחקר החדש עקב אחר 545 גברים בגילאים 64-84 במשך 15 שנים. הוא גילה כי אלו שהוערכו כאופטימיסטים בתחילת המחקר, בהתבסס על שאלונים שכללו 4 קטגוריות, סיכויהם למות ממחלה קרדיווסקולרית (מחלת לב וכלי דם) במהלך תקופת המעקב היו נמוכים פי שניים משל גברים שהיו פסימיסטיים מטבעם.

כדי להעריך אופטימיות, המשתתפים נתבקשו לומר האם הסכימו לגמרי, חלקית, או בכלל לא עם ארבעה משפטים: "אני עדיין מצפה להרבה מהחיים", "אני לא מצפה למה שעומד לפני בשנים הבאות", "הימים שלי עוברים באיטיות", ו"יש לי עדיין המון תוכניות".

הגברים האופטימיסטים נטו להתעמל יותר ולדרג גבוה יותר את בריאותם הכללית, אך עובדות אלו הסבירו רק חלק קטן מהקשר.

לדברי החוקרים, מהמוסד לבריאות הנפש בהולנד, סביר להניח כי האופטימיות משפיעה על הבריאות הקרדיווסקולרית במספר דרכים, הן ישירות והן לא.

הגברים במחקר מילאו את השאלונים להערכת "אופטימיות" שלוש פעמים במהלך המעקב בן 15 השנים. בסה"כ, אותם גברים שהיו אופטימיסטים בשנת 1985, במהלך המבחן הראשון, נטו למות ממחלת לב או שבץ ב-55% פחות בשנת 2000. עובדה זו היתה נכונה כשגורמים משמעותיים אחרים כמו בריאות כללית, עישון והסטוריה רפואית של מחלות קרדיווסקולריות נלקחו בחשבון.

הקשר לא הוסבר על-ידי שיעור הדיכאון הנמוך אצל האופטימיסטים, הפרעה שעשויה להעלות את הסיכויים למחלה קרדיווסקולרית, ולכן, "השאלה המסקרנת", לדברי החוקרים, היא מדוע אופטימיזם קשור לסיכון נמוך למוות מסיבה קרדיווסקולרית.

אפשרות אחת היא כי אופטימיסטים טובים יותר בהתמודדות עם מצוקה, ועשויים, לדוגמא, לטפל טוב יותר בעצמם כשהם חולים. מחקרים אחרים גילו כי אנשים אופטימיסטים מצליחים טוב יותר להתמודד עם קשיים ומצוקות כמו מחלה או אובדן של אדם אהוב.

מצד שני, החוקרים ציינו כי ייתכן וקיים תפקיד לתורשה. לדוגמא, גורמים גנטיים מסויימים עשויים להיות מונחים ביסוד בריאות הלב והנטייה של אדם להיות אופטימי או פסימי.

בנוסף, הנטיה של אדם עשויה להשפיע על בריאותו דרך השפעה שלו על מערכת העצבים, המערכת החיסונית והמערכת ההורמונלית.

תכונות אישיות נוטות להתיצב לאורך החיים, כך שסביר שפסימיזם לא תהיה תכונה שתשתנה. לכן, ממליצים החוקרים לאנשים מבוגרים, במיוחד אלו עם ראייה פחות 'ורודה', להתמקד בסיכונים ללב אותם הם יכולים לשנות, כמו עישון וחוסר פעילות גופנית.