ביה"ד הארצי לעבודה: עובדות קבלן ייחשבו עובדות מדינה

הפרשה החלה כאשר קבוצה של תשע עובדות נקיון במרכז לבריאות הנפש פוטרו במהלך שנת 2002. בעקבות זאת הגישו הנשים תביעה לבית הדין האזורי לעבודה וביקשו לבטל את פיטוריהן ולהצהיר, כי הן עובדות מדינה וביה"ד קיבל את תביעתן. לאחר מתן פסק הדין, ערערה המדינה לביה"ד הארצי לעבודה, וזה דחה בשבוע שעבר את ערעורה.

בתביעה שהגישו טענו העובדות, כי יש להכריז עליהן כעל עובדות מדינה ומנו סיבות רבות לכך. לטענתן, הן התקבלו לעבודה עוד לפני שנת 1998 על-ידי נציגים של המדינה, שהיו גם הממונים הישירים על עבודתן ואת ההנחיות לביצוע עבודתן הן קיבלו יום יום מנציגי המדינה.

בנוסף טענו העובדות, כי המדינה עצמה ניהלה תיק אישי לכל אחת מהן, אשר בו הערות על אופי ביצוע העבודה ועל אירועים במהלך העבודה הדורשים התייחסות ורישום. גם היעדרותן מהעבודה דווחה ואושרה על-ידי נציגי המדינה.

המדינה טענה לאורך כל הדרך, כי לא מתקיימים בינה לבין העובדות יחסי עובד-מעביד, משום שעבודתן נלווית לעיקר פעילותו של בית החולים. לטענת המדינה, ייעודו של בית החולים הוא טיפול במאושפזים וסיעודם, ועובדות הניקיון ביצעו עבודות שלא השתלבו בפעילות ה"ליבה" של הטיפול במאושפזים.

טענת המדינה היא, כי הבסיס ליחסי העבודה הוא חוזה - ולעובדות לא היה חוזה עבודה עם המדינה. על כן, על-פי הטענה, עובדות הניקיון הן עובדות האגודה למען שירותי בריאות הציבור. האגודה מעסיקה עובדים רבים באתרי עבודה נוספים ובית החולים אינו המשתמש היחיד בעובדי האגודה.

מיהו המעסיק האמיתי?

שופטת בית הדין הארצי לעבודה, אלישבע ברק קבעה בפסק דינה, כי בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, וכאשר ההעסקה אינה נושאת אופי של העסקה זמנית, אלא הופכת להעסקה במשך תקופה ארוכה, יש לראות את המעסיק בפועל כמעביד של העובדים וכך נהוג ברוב מדינות אירופה. לדבריה, "יש לראות לאחר תקופה ארוכה את המעסיק בפועל - כמעביד".

עם זאת, ציינה ברק, יש לקחת בחשבון את השינויים החלים בשוק ההעסקה וקיימת חובה לאזן בין ההגנה על עובדים חלשים עם הצרכים של המעסיק בפועל להעסיק עובדים זמניים במשך תקופות ארוכות. בשל כך יש לבחון את השאלה מי הוא המעביד האמיתי של עובדות הניקיון בתקופת העסקתם באמצעות האגודה למען שירותי בריאות הציבור.

בפסק דינו של בית הדין האזורי צוין, כי העובדות הועסקו אומנם באמצעות האגודה למען שירותי בריאות הציבור משנת 1998, אולם במשך כל תקופת העסקתם היה קשר קבוע בינן לבין המעסיק בפועל- המדינה. בית הדין אף הוא ציין, כי משיבים אלו מועסקים שנים רבות באותו מקום עבודה. העסקת עובדים זמן רב באותו מקום עבודה נוגדת את תכלית העסקת העובדים על-ידי חברות כוח אדם במשך זמן רב במקום עבודה של המשתמש.

השופטת ברק אימצה את החלטת בית הדין האזורי וקבעה, כי העובדות אשר הועסקו במשך תקופות ארוכות במדינת ישראל הן, הלכה למעשה, עובדות של מדינת ישראל, ולכן הורתה על החזרתן לעבודה.

עע 326/03