מנהל סניף גער בלקוחה והבנק ישלם 10,000 ש"ח

גם זו דרך לסגור את האוברדראפט. תושבת כפר סבא הגישה לבית המשפט תביעה כספית בסכום של יותר מ- 200 אלף שקלים נגד הבנק הבינלאומי בגין אירוע חריג שעברה בסניף הבנק המקומי. התביעה כללה טענות בדבר פגיעה בפרטיות, הפרת חובת הסודיות הבנקאית, הוצאת לשון הרע וכן עוגמת נפש, צער ובושת.

שרשרת האירועים אשר הובילה לתביעה החלה כבר בשנת 2003, אז הגביל הבנק את חשבונה של האישה והחזיר צ'קים שמשכה. על אף ההגבלה, הסכים הבנק לתת לה אישור למסגרת אשראי של 25 אלף שקלים. במהלך שנת 2004 חרגה משמעותית יתרת החובה בחשבונה של האישה ממסגרת האשראי שהסכים להעניק לה הבנק, והבנק סירב לבקשותיה למשיכת כספים.

על-פי כתב התביעה, הגיעה האישה לסניף הבנק במטרה לפגוש את מנהל הסניף, שלטענתה התחמק ממנה. לאחר שהמתינה ליד חדרו של מנהל הסניף, איתרה התובעת את המנהל במקום אחר בסניף, ראתה כי פניו מועדות ללשכת סגן המנהל ופנתה אף היא לשם. במהלך ה"שיחה" שנערכה, דחה מנהל הבנק את בקשתה לנהל את השיחה בחדרו והודיע לה שהבנק אינה רוצה בה כלקוחה. מנהל הסניף לא הסתפק ב"גט כריתות" שנתן ללקוחה, ואף פירט פרטים אודות חשבונה בצעקות רמות באוזני אנשים רבים ששהו באותה עת בסניף.

מנהל הבנק עצמו דחה את הטענה לפיה הרים את קולו בצעקות רמות וטען כי דיבר "בטון תקיף ונמרץ" לנוכח מצב חשבונה של האישה בבנק. לדבריו האישה היא זו שיזמה את השיחה, ועל אף סירובו להכניסה לחדרו המשיכה לשוחח איתו בחדרו של סגן המנהל. הוא אף מכחיש את העובדה כי הרים את קולו על האישה, וטוען שהיא זו שהקימה קול צעקה בבנק.

"תיאורה של התובעת - מוגזם ומופרז בעליל"

השופטת שירי רפאלי דחתה את גרסאותיהם של מנהל הסניף והאישה, אך אמרה, כי היא "מתרשמת כי מנהל הסניף ניסה בפועל לחמוק משיחה עם התובעת, וכשהצליחה להגיע אליו בלשכת סגן המנהל, נהג בה בקוצר רוח מופגן וענה לה בסגנון בוטה ובטון נוקשה ועוין".

בפסק דינה דחתה השופטת את טענות האישה בדבר פגיעה בפרטיות, הפרת חובת הסודיות הבנקאית הוצאת לשון הרע, וקבעה כי התיאור שהציגה מוגזם ומופרך.יחד עם זאת קיבלה השופטת את טענת האישה כי התנהגות מנהל הסניף הייתה בלתי ראויה.

לדבריה, גם אם מנהל הסניף לא הרים קולו ולא צעק - "התנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם המתחייב מחובת הנתבע ועובדיו לקיים את החוזה עם הלקוחות בתום לב ובדרך מקובלת, ובפרט עם המתחייב מפער הכוחות בין הבנק לבין לקוחותיו, ומיחסי האמון המיוחדים ביניהם". על בסיס טענה זאת הסכימה השופטת רפאלי כי לתובעת עצמה נגרמה עקב כך עוגמת נפש לא מעטה, והיא זכאית לפיצוי, זאת בין אם דרישת הבנק ממנה הייתה מוצדקת ובין אם לאו.

בהחלטתה קבעה רפאלי כי לנוכח חלקה של התובעת עצמה בליבוי הויכוח, ישלם הבנק הבינלאומי לנתבעת פיצוי בגין עגמת הנפש בסכום של 10,000 שקלים. בנוסף חויב הבנק לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 3,500 שקלים.