השחקן אמיר בושרי חוזר לירושלים

"ניקול ואני" היא מונודרמה פרי עטו של השחקן אמיר בושרי. על הבמה יוצא הגיבור למסע של אדם, החווה התגלות אלוהית בעולם שבו הגבול שבין התגלות לבין שיגעון איננו ברור לאף אחד. המחזה מעורר מחשבה לגבי קו התפר בין שפיות לאי-שפיות.
במונולוג מצליח בושרי לתאר את החוויה הפסיכוטית באופן כזה שהיא הופכת מובנת לחלוטין, ואפילו מורגשת כמוכרת לכל היושבים באולם. הקול של בושרי מיטלטל הלוך ושוב - לרגע הוא לגמרי בתוך השיגעון, ולרגע הוא מביט בו מבחוץ, אירוני, מצחיק, כועס, כואב.

אמיר בושרי, בוגר בית הספר ניסן נתיב ובוגר מגמת תסריטאות בבית הספר "סם שפיגל". שחקן ותיק שהשתתף במספר סדרות ("מעורב ירושלמי, "מילואים", "זינזאנה", "לתפוס את השמיים") וסרטי טלוויזיה וקולנוע. את הצגת היחיד שלו, "ניקול ואני", כתב והעלה לראשונה, בבימוי יואב רועה, בפסטיבל עכו 1999, שם זכתה לציון לשבח על המשחק.

כשהיה בן 22 חלה אמיר בפעם הראשונה והתאשפז בבית החולים טלביה בירושלים. לאחר מכן, התקבל ללימודי משחק בבית הספר ניסן נתיב בירושלים, סיים את לימודי המשחק, ומאז משחק בסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה.