פרקינסון - הכל עניין של אישיות?

תכונות אישיות מסויימות עשויות להעלות את הסיכון למחלת פרקינסון, כך דיווחו חוקרים בריטיים. גישה זהירה יותר לחיים, הנמנעת מסיכונים, עשוייה להיות קשורה לסיכויים גבוהים יותר למחלה העצבית המוטורית, כך על-פי המחקר שפורסם בגליון פברואר של העיתון "Neurology, Neurosurgery and Psychiatry".

המחקר מעלה את האפשרות, כי קיים קשר נוירוביולוגי בין תכונות המאפיינות סוג אישיות שמחפש פחות אחר ריגושים למחלת הפרקינסון. ומאחר ש'טיפוסים' מאופקים יותר נוטים פחות לעשן, הממצאים יכולים אולי לשפוך אור על מה שעומד מאחורי הדעה, כי עישון בדרך מסויימת מגן מפני מחלת הפרקינסון.

למעשה, המחקר נעשה בראש וראשונה, לא כדי לבחון סוגי אישיות אלא לבחון את השפעות העישון, האלכוהול והקפאין על המצב. במשך 10 עד 15 השנים האחרונות, נמצאו שפע ראיות שקשרו צריכת עישון, קפאין ואלכוהול כגורמים מגינים.

הדרך שבה בוצע המחקר

כדי לחקור את הנושא יותר לעומק, בדקו מדענים מהמוסד למחקרים נוירולוגים בלונדון את הרגלי השתייה, העישון, וצריכת הקפאין של 106 אנשים החולים במחלת פרקינסון ושל 106 אנשים שלא נפגעו מהמחלה. הם השוו גם את תשובותיהם של המשתתפים משלושה מבחני אישיות שמדדו דכאון, חרדה והרצון לחפש אחר חוויות מסעירות.

כפי שהיה צפוי, חולי הפרקינסון שתו פחות, עישנו פחות וצרכו פחות משקאות המכילים קפאין - ממצאים לא מפתיעים, מאחר ומחקרים קודמים גילו את אותו הדבר, וגרמו לכמה נוירולוגים להעריך כי עישון עשוי להגן מפני המחלה.

האישיות קשורה לפרקינסון

הממצאים הבולטים יותר היו, כי החולים במחלת פרקינסון דורגו גבוה במבחנים שמדדו חרדה ודכאון ונמוך במבחנים שמדדו את התשוקה לחוויות מסעירות. החוקרים הציעו מספר הסברים לקשר, כולל האפשרות, כי טיפוסים ביישנים וזהירים יותר פגיעים יותר למחלת פרקינסון.

הסבר אחר הוצע על-ידי ד"ר קווין בלק, פרופ' לפסיכיאטריה, רדיולוגיה ונוירוביולוגיה באוניברסיטת וושינגטון, שהשתמש בסריקות מוח כדי לחקור את הנושא. לטענתו, הגורם למחלת פרקינסון מתחיל בשלב מאד מוקדם בחיים. כאשר המחלה מתונה, היא עשוייה להשפיע על האישיות, על מידת ההתמכרות, או על סיכויי ההצלחה להפסיק התמכרויות שונות. לאחר מכן, כאשר המחלה מתקדמת, היא משפיעה על העצבים וגורמת לכך שנהפוך חשופים לכל מה שגורם לפרקינסון.

מחלת פרקינסון היא מצב מתקדם שבדרך כלל מופיע אצל אנשים מבוגרים. היא מתחילה לעיתים קרובות ברעד קל של רגל או יד, ואז עוברת לשאר הגוף, גורמת לרעד קבוע, קושי בהליכה ורעד של הראש, בין שאר התסמינים.