ועדת החקירה בנושא תאונות הדרכים, הפסיקה את ישיבתה מוקדם מהמתוכנן. יו"ר ועדת החקירה, ח"כ נחום לנגנטל, ביקש למחות בכך על ששרת החינוך, ח"כ לימור לבנת, ומנכ"לית המשרד לא הגיעו לדיון אשר הוקדש לפעילות מערכת החינוך במניעת תאונות הדרכים בישראל. כל יתר הישיבות הקודמות אשר קיימה הוועדה, זכו להתעניינות והשתתפות ערה מצד כל הגורמים שזומנו.
רק לאחר כשלושת רבעי השעה הגיעה מנכ"לית משרד החינוך לדיון, אך עזבה כעבור דקות אחדות. "היעדרותן של השרה ושל המנכ"לית מעידה, לצערי, על יחס משרד החינוך לנושא כה חשוב", אמר ח"כ לנגנטל.
בתחילת השבוע הביעה גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, את זעמה כנגד יחסו של משרד החינוך לנושא בטיחותם של הילדים. הרשות הלאומית יצאה קמפיין כלל ארצי המציע דו-שיח מסוג חדש בין הנהגים לבין המשתמשים בדרך, אך משרד החינוך לא הקדיש לו את שעות הלימוד הנדרשות.
בעוד שוועדת החקירה הינה וולנטרית באופיה, הרי שפעילות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממנת פעילויות רבות של משרד החינוך במשך כל שנת הלימוד, ואף בחופשת הקיץ.
בישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית נטלו הפעם חלק ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יצחק אשל, סמנכ"ל בכיר למינהל משאבי אנוש במשרד החינוך, גדי אבקסיס, מ"מ מנהל תחום זהירות ובטיחות בדרכים במשרד החינוך, ד"ר רחל רותם, יועץ אקדמי לבטיחות בדרכים במשרד החינוך, ד"ר דן מוקוואס, ד"ר משה בקר, מנהל אגף הרישוי שוקי שדה, נציגי מכללת לוינסקי, המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, מכללת בית ברל, נציגי המשרד לבטחון פנים, ונציגי משרד התחבורה, האוצר, המשפטים והבריאות.
לחברי ועדת החקירה הוגש דוח ממנו עולה, כי במשרד החינוך לא יושמו החלטות ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים לפיהן:
- יש ללמד את נושא הבטיחות בדרכים בהיקף של 30 שעות שבועיות מגן חובה ועד לכיתה י"ב;
- יש לכלול את לימוד הבטיחות בדרכים כמקצוע חובה לקבלת תעודת הוראה בכל המוסדות להכשרת מורים;
- יש להכין תוכנית חומש, במשרד החינוך, לחינוך לבטיחות בדרכים;
- יש להכשיר מורים, מכל תחומי ההוראה, במסגרת ההשתלמות הבית ספרית;
- יש למנות רכז לבטיחות בדרכים של מורה לבטיחות בדרכים;
- יש להכיר במקצוע של מורה לבטיחות בדרכים;
- יש לקיים מעקב על ניצול השעות שניתנו לביה"ס ללימוד הנושא – בפועל מנהלי בתי הספר מדווחים למפקחים במחוזות על שיבוץ השעות במערכת הלימודים השבועית, אולם אין בידי המשרד נתונים על סה"כ השעות שבהן נלמד הנושא בכל בתי הספר ובכל שכבות הגיל.
לדברי לנגנטל החלטת ועדת השרים לעניין בטיחות בדרכים התקבלה בשנת 1993, "ומאז מתמודדת מערכת החינוך בצורה עלובה עם הנושא. ב-10 השנים שחלפו מאז ההחלטה ניתן היה ליישם את עיקריה, אך מאחר שנושא הבטיחות בדרכים נמצא בחצר האחורית של משרד החינוך אין למקצוע את המעמד לו הוא ראוי, ורק 15% מתלמידי מדינת ישראל נחשפים לנושא הבטיחות בדרכים, בעוד שבפועל - 50,000 כיתות אמורות היו להיחשף למקצוע בהיקף של 30 שעות שבועיות. כיום החוליה החלשה היא כוח ההוראה שלא הוכשר כראוי לנושא וללא שינוי התפיסה הכוללת לנושא במשרד החינוך, לא נראה כל שינוי בשנים הבאות."
מנכ"לית משרד החינוך גב' רונית תירוש, אמרה כי בשנים האחרונות מדינת ישראל, כחברה, לא העניקה תשומת לב ראויה לבעיית תאונות הדרכים, במיוחד לאור העובדה שמספר ההרוגים בתאונות מדי שנה, גבוה בהרבה מהנפגעים כתוצאה מהבעיות הביטחוניות של מדינת ישראל. לדעתה על משרד החינוך להשקיע בכל שכבת גיל בנושא, החל מהגיל הרך. "כשנכנסתי לתפקידי ראיתי חובה להקצות שעה שבועית אחת בגני הילדים ללימוד הנושא. השקעה בנושא בגני הילדים וביתר מוסדות החינוך עשויה להניב תשומות מקצועיות ראויות", אמרה גב' תירוש.
בדבריה לוועדה אמרה הגב' תירוש, כי משרדה החליט בקיץ הזה לקיים השתלמות בנושא ל-700 מורים ו-2000 גננות, על-מנת שסגל ההוראה יעביר את המסר בגני הילדים ובבתי הספר, אך בשל קיצוץ האוצר נעצרה פעילות זו.
ד"ר משה בקר אמר בישיבה, כי מערכת החינוך לא פיתחה כראוי את הנושא מבחינת מסלולי הכשרה ותכנים לימודיים. "הוראת הנושא נעשית על-ידי רכז לבטיחות בדרכים או על-ידי מורים מקצועיים להיסטוריה ומתמטיקה והוראת נושא זה עדיין לוקה בחסר", דברי בקר.
ראש הרשות הלאומית בדרכים, יצחק אשל, הדגיש בפני חברי הוועדה את מרכזיותה וחשיבותה של מערכת החינוך במאבק בתאונות הדרכים, במיוחד לטווח הארוך. לדבריו, "לא יתכן שמתוך 1400 שעות הכשרה של המורים במכללות בישראל, לא יוקצה פרק לנושא הבטיחות, להוציא הסמינר ע"ש דוד ילין בירושלים. יש לשדרג את כל נושא החינוך למניעת תאונות במשרד החינוך. הוא עוד הוסיף ואמר לחברי הוועדה, כי לאחרונה אף הציע למשרד החינוך, לקיים כנס לכל מנהלי בתי ספר מתוך מטרה להעלות את הסוגיה על סדר היום".
ד"ר איתי זמרן, מנהל המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין אמר לחברי הוועדה כי המכללות והמוסדות האקדמיים טרם נכנסו לעובי הקורה בנושא זה, כיוון שלדעתו יש בעיה פסיכולוגית מורכבת עם הנושא כמקצוע. התחום אינו דיסיפלינה, וכנושא הוא לא קיבל הכרה אקדמית מהמועצה להשכלה גבוהה. לדבריו "עדיין מתנהל ויכוח בין אנשי האקדמיה בשאלה האם נושא רב-תחומי יכול להפוך לנושא אקדמי".
על נושא זה להיות תחת התמחות כמו מקצועות חובה אחרים (תנ"ך ספרות), כדיסיפלינה המוכרת ע"י המועצה להשכלה גבוהה, כך נושא זה יועבר "פסיכולוגית" לעולם ההכשרה של המורה, דבר שיביא להגברת מודעות ורגישות המורה לנושא בעולם ההכשרה שלו", אמר ד"ר זימרן.
ראובן אזולאי, מרכז תחום חינוך לתעבורה במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין ציין, כי חלק גדול מהמורים אינו מעוניין לעסוק בהוראת נושא זה כתחום בפני עצמו, דוגמת ספרות ומתמטיקה, וכתוצאה מכך תהליך הכשרת המורה הופכת לתהליך משני, ולא כמקצוע ראשי.
בנוסף, אמר ח"כ לנגנטל "יש פער בין התקציב שמשרד החינוך מדווח כי הקצה לנושא בשנת 2002, לבין דיווחי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מנתוני משרד החינוך עולה כי המשרד הקצה השנה לנושא 44 מיליון שקלים לנושא, כאשר לרשות דווח על-ידי משרד החינוך כי המשרד מקצה לנושא 24 מיליון שקלים".
"על משרד החינוך להציב את החינוך לבטיחות בדרכים במעמד שווה ערך למקצועות המובילים במערכת החינוך, ולבססו כמקצוע חובה שנלמד בכל הכיתות ובמשך כל שנות הלימוד – החל מגן הילדים ועד לכיתה י"ב. יש לראות בחינוך לבטיחות בדרכים משימה לאומית ארוכת טווח, שמטרתה למנוע אובדן חיים מיותר ולטפח תרבות של התנהגות בטיחותית בדרכים" – דברי לנגנטל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה