השופט חשין פורש היום מבית המשפט העליון

שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, פורש היום (יום ה') מתפקידו ויוצא לגמלאות. בצהריים ייערך לכבודו בבית המשפט העליון טקס פרידה ["אחי, השופט חשין", יאמר הנשיא ברק, כרגיל]. שופטי ערכאה זו, אלה המכהנים, וחלק מאלה שפרשו, ישתתפו בטקס. כמו כן יגיעו משפטנים רבים, ובהם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ופרקליט המדינה ערן שנדר.

עם פרישתו של חשין יוותרו בבית המשפט העליון רק 11 שופטים, לעומת תקן של 15 שופטים. העיכוב במינוי שופטים חדשים נוצר בשל המחלוקת החריפה בין שרת המשפטים, ציפי לבני, לבין נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק.

חשין, יליד 16.2.1936, בעל תואר שלישי במשפטים, מסיים את תפקידו בבית המשפט העליון לאחר קצת יותר מ- 14 שנות כהונה כשופט בערכאה זו.

חשין נחשב אחד השופטים הדומיננטיים. קולו הרועם נשמע רחוק, לא רק נוכח עוצמת קולו וסגנונו הבוטה והמשתלח נגד רבים שהופיעו בפניו, אלא גם נוכח תוכן דבריו, כאשר מתח ביקורת נוקבת על אישי ציבור, וגם יצא נגד מה שנראה בעיניו כחליבת הקופה הציבורית על-ידי החרדים. הוא נחשב אחד השופטים החשובים בבית משפט זה, בלט במאבק בשחיתות, והיה אחד הבודדים שהעזו "להרים ראש" ולחלוק בחריפות על עמדות שהביע נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק.

חשין שירת עוד קודם שנים רבות בשירות הציבורי. בשנים 1973-1962 שימש פרקליט בפרקליטות המדינה. ב-1968 מונה לראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות והיה סגן פרקליט המדינה. ייצג את המדינה בבתי המשפט, בערכאות שונות ובמיוחד בבית המשפט העליון. במסגרת תפקידו סירב להגן בבג"צ על הוועדה לביקורת סרטים, שאישרה את הקרנת הסרט: 'שוער לילה'. ייצג את המדינה בעתירה שהגיש עו"ד רסלר, לחיוב המדינה לאפשר שידורי טלוויזיה בשבת (העתירה התקבלה)

בשנים 1978-1973 כיהן בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. עסק בענייני משפט ציבורי. טיפל, בין היתר, בסכסוך בין הכנסיה הקופטית לבין הכנסיה האתיופית - על פיסת קיר קטנה עליה השתלטו האתיופים בכנסיית הקבר בירושלים.

ב-1978 פרש ממשרד המשפטים - לאחר שלא קודם עוד, והחל לעבוד באופן פרטי. הפעיל משרד בשותפות עם עו"ד צבי אגמון. במשך שנים רבות הוא נחשב מועמד לבית המשפט העליון, אך מינויו התעכב, עד כי ב- 1992 הוא מונה כאמור לערכאה הגבוה בישראל, היישר מהפרקטיקה הפרטית, ובלא ניסיון שיפוטי קודם.