איגוד לשכות המסחר: אין מקום להעלאת הריבית

"כל אמירה מצד בנק ישראל, המשקפת כוונות להעלות בעתיד את שיעור הריבית, תחזק את הציפיות, ותשפיע על ההתפתחויות במשק שתחייבנה העלאות נוספות של הריבית". כך אמר הבוקר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר לקראת הפרסום מחר (יום ד', 15.2.06) של מדד המחירים לצרכן, וביום שני הבא (20.2.06) של הריבית.

לין הוסיף, כי "עדיף שדוחות בנק ישראל, המנתחים את כוחות האינפלציה במשק, ימנעו מלדבר על העלאות ריבית נוספות כעובדה מוגמרת". לדבריו, "אין ספק כי נקיטת מדיניות מוניטארית של העלאת שיעורי הריבית מרסנת את הלחצים האינפלציוניים, אך המחיר שבצידה עלול להביא לירידה בפעילות הכלכלית, ובתוך כך לירידה בצריכה הפרטית, עלייה באבטלה וירידה בשיעורי הצמיחה".

מניתוח מאפייני ההכנסה והצריכה של משקי בית בישראל, שערך אגף הכלכלה באיגוד, עולה, כי מדיניות הריבית המונהגת במשק מעמיקה את הפערים במשק. "ככל שרמת הריבית במשק גבוהה יותר, תרומתה לעלייה באי השוויון בין חמישוני ההכנסה השונים גדולה יותר". זאת מאחר ומשקי הבית הנמנים על עשירוני ההכנסה הנמוכים משלמים עלויות אוברדראפט גבוהות, בעוד שהשכבות המבוססות נהנות מריבית גבוהה על חסכונותיהם.

על-פי סקר הוצאות המשפחה לשנת 2004, ההכנסה הכספית הממוצעת (נטו) למשק בית, בחמישון התחתון הסתכמה בכ- 2,829 ש"ח - הכנסה הנמוכה משכר המינימום, ואילו ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה הסתכמה בכ- 6,235 ש"ח. על הפער הזה שילמו אותם משקי בית, ריבית ריאלית ממוצעת (על חשבונות עו"ש והלוואות לא צמודות), בשיעור של 10%. כך שעלויות הריבית השנתית על האוברדראפט החודשי הגיעו לכדי כ- 12% מההכנסה.

לעומת זאת, מציינים באגף הכלכלה, ההכנסה החודשית השקולה של משקי הבית מהחמישון העליון הסתכמה בשנת 2004 ב- 17,800 ש"ח, וההוצאה לצריכה הסתכמה בכ- 16,000 ש"ח. הפקדת היתרה באפיקי החיסכון השקלי נשאה ריבית ריאלית ממוצעת של כ- 3%, כך שהתשואה הגיעה לכדי 0.3% מההכנסה.