הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, וחברת דלק, הנשלטת על-יד יצחק תשובה, הסכימו על הוראות צו, לפיו כל הסכם שכירות שייחתם על-ידי חברת דלק ובו תשכור תחנת דלק כלשהי לתקופה העולה על שבע שנים - ייחשב הדבר כמיזוג לפי חוק ההגבלים העסקיים, ויהיה טעון אישור הממונה מראש.
הצו המוסכם אשר נחתם על-ידי דלק טעון אישור בית הדין להגבלים עסקיים. בדעת הרשות להגישו לשם אישור לאחר שעיקר הוראותיו יפורסמו ותתקבלנה התייחסויות מן הציבור.
הצו החדש מסכם מגעים בין הממונה לדלק, אשר נמשכו מאז הודיע הממונה לחברות הדלק, ביוני 2001, כי הסכמי השכירות הארוכים שכרתו חברות הדלק עשוים להיחשב כמיזוג. הממונה נימק את הודעתו בכך, ששכירות ארוכת טווח כמוה, במקרים מסויימים, כמכירה של עסק. חוק ההגבלים קובע מפורשות כי מכירה של עסק היא מיזוג הטעון אישור הממונה מראש, טרם כריתתו.
הרקע לצו המוסכם הינו ההסדר משנת 1995 בין הממונה דאז, ד"ר יורם טורבוביץ', לבין חברות הדלק הוותיקות סונול ופז (ומאוחר יותר גם דלק). הסדר זה סיים את ההתדיינות בנוגע לקביעתו של הממונה כי חוזי האספקה הבלעדיים בין חברות הדלק לבעלי התחנות מהווים הסדרים כובלים לפי חוק ההגבלים העסקיים.
על-פי ההסדר, אשר אושר בהמשך בבית המשפט העליון, היה על חברות הדלק "לשחרר" מחוזי אספקה בלעדיים למעלה מ-100 תחנות תדלוק, ואלו אמורות היו לאפשר את התחרות בין חברות הדלק הוותיקות לחברות החדשות דאז: דור ואלון.
לפני למעלה משנה קבע בית הדין להגבלים עסקיים, כי חברות הדלק עקפו את ההסדר בינן לבין הממונה בדרך של החלפת חוזה האספקה הבלעדי בהסכם שכירות, בו שכרו את התחנות והפעילו אותן בעצמם. הצו המוסכם מונע מצב בו חברות הדלק שוכרות לתקופות ארוכות תחנות תדלוק, ובתקופת השכירות מונעות רכישת דלקים מחברות מתחרות.
המועד הקובע לתחולת הצו הוא 17 ביוני 2001. הצו יחול גם על הארכת או חידוש הסכמי שכירות שהחלו לפני המועד הזה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה