''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 21°
חיפה 27°
באר שבע 24°
אילת 29°
מדורים
שימושי PLUS

ירושלים שלא היכרת מבעד לעדשת המצלמה

צילומים ייחודיים של ירושלים העתיקה שנעשו לאחרונה במצלמת אינפרא אדום, במסגרת מחקר ישראלי ייחודי, הם השימוש המתוכנן הראשון בעולם של מצלמה זו – גם לצילומי תיירות * המחקר אישר את ההנחה כי השלמת פיתוח טלפון סלולרי עם מצלמה שכזו, יאפשר לכל תייר לבצע צילומים המאפשרים לקבל בצילום מהיר, תמונה ייחודית ואמנותית

עידן יוסף
י"ג שבט התשס"ו
t
t

ההתקדמות המהירה של תעשיית האלקטרוניקה מביאה כל העת לייצור חלקים שגודלם הפיזי הולך וקטן במהירות. מזעור זה מאפשר יצירת מכשירים שגודלם קטן יותר משמעותית מן הגודל שבו הם שווקו עד כה.

בין המכשירים אותם ניתן למזער באופן משמעותי ביותר נמצאת מצלמת האינפרה-אדום. גודלן של מצלמות אלו היה רק לפני מספר שנים בגודל של מארז מחשב אישי. הן עלו מאות אלפי דולרים ודרשו קירור מסובך ויקר. מצלמות אלו הפכו במהירות למצלמות בגודל של מצלמה ביתית, וניתנות להשגה במחיר שהולך ומתקרב לאחרונה ממחיר של מכונית סטנדרטית בישראל, לזה של מחשב אישי.

הפיכת המצלמות לניידות הביאה גם לפיתוח יישומים חדשים מעבר לתחום הביטחוני המסורתי שעבורו הם נוצרו, בתחומים נוספים ובעיקר ברפואה ובהנדסה. לצורך כך גם פותחו מצלמות דיגיטליות ניידות לבדיקות הנדסיות, שגודלן כגודל של מצלמת וידאו לערך.

עקב הצורך בידע הנדסי לפענוח סריקות של מבנים המתקבלים במצלמות כאלו, נותר השימוש והפענוח של מצלמות ניידות כאלו לצורך שימושים הנדסיים בידי מהנדסים. אחד השימושים הבלתי פורמליים שעושים מהנדסים רבים במצלמות הללו הוא השימוש בהם למטרה נוספת: צילומי נוף ואנשים. שימוש זה מוכר מזה שנים, וניתן למצוא אותו באתרים של חברות סריקה תרמוגרפיות הנדסיות רבות בארץ ובעולם.

המזעור של מצלמות אינפרה-אדום יביא בסופו של דבר לגודל ומחיר של מצלמה, המאפשר שילוב של שתיהן בטלפון סלולרי.

במאמר שפורסם השנה בכתב העת המדעי "סיינטיפיק אמריקן" הוכיח ד"ר ניצן יניב מחברת ביולפיס, על בסיס מחקר משותף עם חברת סלקום, כי שילוב כזה אכן אפשרי כבר מבחינה טכנולוגית, ופיתוחו הצפוי בעתיד בקרוב מושפע רק משיקולים עסקיים. מצלמה כזו תשמש תחילה לביצוע עצמי של יישומים מוכרים, ובהמשך גם של יישומים חדשים.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון אם קיימת היתכנות לשימוש במצלמת אינפרה-אדום תרמית אישית, למשל כמצלמה שתחובר או תשולב בטלפון הסלולרי, גם למטרות צילום אישי–תיירותי. כלומר, האם לתמונות שיתקבלו במצלמה המדמה מצלמה כזאת, יש ערך אישי תיירותי, מעבר לתמונות רגילות של אותם האתרים.

הנחת המוצא למחקר ההיתכנות שעשו החוקרים ד"ר יניב וטוביה ברגר מחברת אינפרה רד, היתה שצילום אתרי תיירות מוכרים במצלמת אינפרה-אדום יביא לתמונות שגם ללא עיבוד הנדסי או גרפי, יכולות לשמר לתייר מזכרת יפה יותר של האתר המצולם מאשר תמונות רגילות.

מזכרת שיכולה ללא עיבוד נוסף להיות בהמשך גם תמונה בסלון ביתו של התייר כמזכרת אמנותית צילומית של הטיול.

"כמקום לעריכת ניסוי ההיתכנות בחרנו את ירושלים העתיקה", סיפרו עורכי המחקר ל-Nfc, "בחירה זו נעשתה מכמה סיבות: ירושלים העתיקה היא אתר התיירות העיקרי של ישראל כיום ומרבית התיירים הבאים מחו"ל או מתוך ישראל מבקרים שם. עבור רוב התיירים ירושלים העתיקה היא לא עוד אתר, אלא מקום שהוא בעל משמעות דתית-רגשית ורוחנית עמוקה. לכן גם התיירים רוצים מזכרת ויזואלית שתתאר את הביקור שם מעבר לתמונה הרגילה, ולצורך כך הם רוכשים חפצים המבטאים את יחוד וקדושת העיר.

"סיבה נוספת לבחירה בעיר היא הנדסית. ירושלים העתיקה כשמה כן היא: עיר עתיקה. המבנים בה עתיקים, ובעלי מבנה הנדסי מורכב. יחד עם הטופוגרפיה, והצומח המטופח, יש בירושלים העתיקה עמדות צילום טבעיות יפות בפני עצמן".

מועד ניסוי ההיתכנות נבחר גם הוא מתוך חשיבה מראש. הוא נבחר לשעות הצהריים של יום שמש ללא עננים, שחל לאחר תקופת הגשמים המשמעותית שהיתה בעיר במהלך חג החנוכה האחרון, מועד בו חל גם ראש השנה הנוצרי 2006 וחג הקורבן המוסלמי.

"הבחירה במועד זה נבעה מתוך כך שהנחנו כי ביום שמש שבא אחרי תקופת גשמים יהיו תוצאות הצילום התרמי טובות יותר. גם הצמחייה בעונה זו בשיאה וסברנו שגם עובדה זו תתרום לאפקט המצולם", הם מסבירים.

תוכנית הצילום תוכננה באופן שתיעשה לפי מסלול המקובל לתיירים זרים וישראלים כאחד. "במסגרת מסלול זה צילמנו את האתרים המוכרים כמו: שערי העיר העתיקה: שער יפו ושער ציון, רחוב השוק, כנסיות עיקריות כמו המוריסטן, כנסיית המולד והדורמיציון, איזור הכותל, הר ציון ומצודת דוד".

"תוצאות ניסוי ההיתכנות שערכנו מראות כי השימוש הבלתי פורמלי שנעשה עד כה במצלמות תרמיות גם לצילומי נוף ותיירות, יכול עם השלמת פיתוח טלפון סלולרי המכיל מצלמות תרמיות, להביא ליצירת גישה חדשה לצילום אישי פשוט של תמונות נוף ותיירות ייחודיות ואף אמנותיות".

מצלמות תרמיות ניידות דיגיטליות, ניתן כיום לתכנת בסקאלות צבעים שונות, בהן נוח יותר למהנדס לגלות אחר כך תקלות הנדסיות. בין הסקאלות האלו יש סקאלות בצבעי ירוק-צהוב וסקאלות בצבעי אדום-סגול. אופציה נוספת שקיימת במצלמות היא היפוך לתמונת נגטיב של סקלת הצבעים שצולמה לפי האפשרויות הקודמות שתוארו כאן.

כמו כן קיימת אפשרות לעיבוד התמונה בתוכנה גרפית, לאחר שנשמרה במחשב האישי. תוכנה כזאת יכולה לעבד את התמונה בצורה פשוטה, כמו היפוך צבעים או הבלטת צבעים, או עיבוד גרפי מקצועי מתקדם.

סקלת הצבעים המקובלת במצלמות תרמיות, שהתאימה לאיזור עם טקסטורה כמו זו של העיר העתיקה, היתה הסקאלה בגווני אדום-סגול והיא ששימשה לניסוי ההיתכנות שעשו החוקרים לשימוש במצלמה גם לצורך תמונות תיירות.

"כפי שמראה התמונה של חרך ירי עתיק בחומת העיר העתיקה ליד שער יפו [תמונה 1], גם ללא כל עיבוד, יכול צילום תרמי להביא באתרים מסוימים לתמונה יפה ומיוחדת בפני עצמה.

עיבוד פשוט בתוכנה גרפית במחשב, שמחזקת למשל צבע אחד על חשבון האחרים, פעולה שהיא פשוטה וקלה לביצוע, יכול להביא לתמונות יפות שנראות אף כיצירת אמנות. כך למשל תמונה של מצודת דוד אחרי עיבוד קל [תמונה 2א], נראית כמו תמונת אמנות יפה, שמושגת מצילום שנעשה כמו צילום תיירותי.

עיבוד פשוט ומהיר נוסף במחשב האישי אליו נשלח הקובץ של תמונה זאת, בשיטה של שימוש באופציית הנגטיב של סקלת הצבעים המתוכנתת במצלמה, מביא את אותה תמונה במהירות, למצב של תמונה בעלת ערך אמנותי ממשי [תמונה 2ב], למרות שהיא הושגה מצילום המדמה צילום תיירותי פשוט.

שיטת שינוי סקלת צבעים יכולה להביא גם לתמונות יפות של אתרים נוספים בעיר העתיקה כך למשל צילמו החוקרים אתרים שהם קודרים למראה, ובשיטת שינוי הצבעים בתוכנה במחשב הביתי, התקבלה תמונה יפה. אתר כזה הוא כנסיית הדורמיציון בהר ציון [תמונות 4-3]. בשתי התמונות הכללית והפרטנית מתקבלת בתמונה, שעברה עיבוד פשוט ומהיר, תוצאה יפה ייחודית, שיכולה להיות מזכרת אישית ייחודית לתייר שיצלם אותה.

בכותל המערבי [תמונה 5], ניתן לראות את הייחוד שמוסיפה שיטת שינוי סקלת הצבעים, לתוצאה שיכולה להתקבל במצלמת התייר. הגובה והמסיביות של אבני הכותל, הצמחייה של עצים בהר מעליו ושעליו, וצפיפות האנשים שברחבת הכותל שהיו שם ביום החג בו צילמו, יוצרים תוצאה ייחודית ויפה.

"מסקנות ניסוי ההיתכנות הראשוני שעשינו היו, שהשימוש במצלמה תרמוגרפית לצילומי תיירות אישיים אכן יכול להביא לערך מוסף משמעותי לתייר, כאשר ישולבו מצלמות אלו בטלפון האישי, שילוב שהוא כבר אפשרי טכנית, ולכן סביר שיקרה בטווח הקרוב.

"שימוש כזה הביא באתר תיירות מרכזי במדינה, כמו ירושלים העתיקה, בניסוי החלוץ שעשינו, לתוצאות ייחודיות, אישיות ובעלות ערך אמנותי, ללא צורך בפעילות עיבוד מסובכת נוספת. די היה באופציות שמתוכנתות במצלמה, כמו סקאלות צבעים והנגטיב שלהן, ובאופציות פשוטות של תוכנת התמונה במחשב האישי של הגברת צבע או קבוצת צבעים על חשבון אחרים, כדי להביא לתוצאות יפות ומיוחדות, כך ששילוב מצלמה תרמוגרפית במצלמה אישית ניידת ואפילו גם בטלפון סלולרי יוכל לתת לכל תייר אופציה פשוטה וקלה לתפעול, של צילום תמונות נוף ותיירות בדרך ייחודית שיש בה חותם אישי".

אופציות מראש של שינוי יחסי הצבעים בצילום, רצוי שיכללו בין האופציות בתוכנה של מצלמה כזאת.

ביקורת אחת שיכולה להישמע על הצעת השימוש במצלמה תרמוגרפית לשימושים אישיים בסלולר היא יכולת ההצצה שלה מתחת לבגדים, שהודבקה למצלמת הווידיאו של סוני ששווקה בזמנו עם יכולת תרמית.

התשובה לביקורת הזאת מתוארת בתמונה שצולמה ברחבת הכותל. ניתן לראות כי הרזולוציה יחד עם שינוי הצבעים במצלמה כזאת, מאפשר להבחין כי כתם אדום למשל הוא פנים אנושיים ולא מעבר לכך.

ביקורת שנייה שיכולה להישמע על מצלמה כזאת, היא שהיא מאפשרת נגישות לכלי בעל יכולות צבאיות, ואסור לתת כלי שכזה בידי כל אחד. "סיינטיפיק אמריקן" פרסם באביב האחרון כתבה על יוזמת מפעל ששימש עד כה בידי הצבא האמריקני לשווק מצלמות ראיית לילה לאזרחים, כחלק מן ההבנה ששיווק כזה חשוב, ויכול להיות כלי יעיל בידי אזרחים למשל לגילוי פריצה.

"למרות ביקורות שיכולת להיות נשמעות על היישום המוצע, מסקנות ניסוי החלוץ שעשינו וגם תוצאות מחקר השדה המתואר הן, שטלפון סלולרי עם מצלמה תרמית יכול להיות כלי חדש לחוויה תיירותית של האזרח וזאת מבלי לתת לו כלי שיש לו בעיות אתיות או ביטחוניות".

[תמונה 2ב]צילום: [תמונה 2ב]
[תמונה 2ב]
[תמונה 1]צילום: [תמונה 1]
[תמונה 1]
[תמונה 4]צילום: [תמונה 4]
[תמונה 4]
[תמונה 2א]צילום: [תמונה 2א]
[תמונה 2א]
[תמונה 3]צילום: [תמונה 3]
[תמונה 3]
[תמונה 5]צילום: [תמונה 5]
[תמונה 5]

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה