העליון דחה בקשת היועמ"ש לבטל החלטה שנמנעה מפסילת פייגלין

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אשר ביקש מבית המשפט להכריז, כי בעבירות שעבר מועמד הליכוד לכנסת, משה פייגלין, יש קלון. עתירת היועץ המשפטי הוגשה לאור קביעת השופט טירקל מינואר 2005, לפיה בעבירות אשר ביצע פייגלין אין קלון.

פייגלין פנה בחודש אוגוסט 2004 ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט טירקל, בבקשה לקבוע כי בעבירות בהן הורשע אין משום קלון. פייגלין הגיש את הבקשה על אף שהבחירות אמורות היו להתקיים רק בנובמבר 2006, משום שחשש מהקדמת הבחירות.

עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה הייתה, כי יש לדחות את בקשתו של פייגלין בשל היותה מוקדמת ותיאורטית. ביום 6.1.05 קיבל השופט טירקל את הבקשה וקבע, כי אין בעבירות בהן הורשע פייגלין משום קלון. העתירה הוגשה ביום 21.2.05 ובמסגרתה ביקש היועץ המשפטי לממשלה לבטל את החלטת השופט טירקל.

פייגלין הורשע בחודש ספטמבר 97' בעבירות המרדה, פרסומי המרדה והתקהלות אסורה אשר ביצע במהלך פעולותיו כנגד הסכמי אוסלו, וחסימת כבישים שאורגנה על-ידי תנועתו, "זו ארצנו". הוא סיים את ריצוי עונש המאסר שהושת עליו בסוף חודש יולי 1998.

חוק יסוד הכנסת קבע, כי "כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על-פי חוק, או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".

תקופת שבע השנים אשר במהלכה אינו זכאי פייגלין להיבחר לכנסת, אלא אם כן ייקבע על-ידי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, כי אין בעבירות בהן הורשע משום קלון, חלפה אם כן בסוף חודש יולי 2005. החלטת השופט טירקל, בגינה הוגשה העתירה ניתנה ביום 6.1.05, כחצי שנה בלבד לפני תום התקופה האמורה. זאת, שעה שהבחירות לכנסת השבע עשרה צפויות היו להתקיים בחודש נובמבר 2006, על-פי הנתונים באותה עת. כיום ידוע, כי בעקבות ההתפתחויות פוליטיות, תיערכנה הבחירות לכנסת השבע עשרה בסוף חודש מארס 2006.

בית המשפט העליון קבע, כי החלטתו של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית ניתנה בזמן שלא היה ברור האם יהיה צורך בהכרעה בשאלת הקלון, או לא. בנסיבות אלו, נכון היה להימנע מדיון והכרעה בבקשתו של פייגלין באותה עת.

תקופת שבע השנים הקבועה בסעיף 6 לחוק יסוד: הכנסת סיימה תפקידה בסוף חודש יולי 2005. המשמעות של עובדה זו הינה, כי אין עתה כל מניעה שפייגלין ייבחר לכנסת. זאת, בין אם יש בעבירות בהן הורשע משום קלון ובין אם לאו. יוצא אם כן, כי להכרעה בעתירה אין עוד כל נפקות מעשית, והיא כל כולה עתירה תיאורטית. בשל העובדה כי העתירה הינה תיאורטית ולא מעשית, דחה בית המשפט את בקשתו של מזוז.